עמבר נ' זהבי

החלטה

לפני בקשה להפקדת ערובה על ידי התובע להבטחת הוצאות הנתבע, על-פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

הרקע לבקשה

עסקינן בתביעה בגין פרסום לשון הרע נגד התובע, הפעיל בתחום הטסת טיסנים.

לטענת התובע בכתב התביעה, ביום 26.10.10 שלח הנתבע מכתב בדואר אלקטרוני ליו"ר האיגוד העולמי של טיסני המזל"טים הסילוניים, ובו הציג את התובע כמי שאינו משלם דרך קבע את המגיע ממנו למתקשרים עימו. לטענת התובע, המכתב הופץ בדואר האלקטרוני בתפוצה רחבה ונשלח לנמנעים רבים בתחום הטיסנים, בישראל ובכל העולם.

לטענת התובע, המכתב שקרי, ומהווה פרסום לשון הרע שכן הוא נועד להשפיל את התובע לבזותו. עוד טוען התובע כי יש בפרסום המכתב כדי לפגוע במשרתו, במשלח ידו ובמקצועו, והראיה לכך שכבר ביום 17.1.11 הושעה התובע מחברותו באיגוד העולמי לטיסנים בעקבות המכתב ששלח הנתבע, ומטיסי טיסנים סירבו לשתף עמו פעולה בקשר לקיום אירוע טיסנים בינלאומי שהיה עתיד להתקיים בסינגפור.

מנגד טוען הנתבע בכתב ההגנה שלל טענות המצדיקות את פרסום המכתב שלעיל, ובניהן, טענת אמת דיברתי. עוד טוען הנתבע כי לאחר שקיבל מכתב התראה מב"כ התובע הוא היה מוכן להתנצל רק כדי לנסות ליישב ההדורים ולמנוע המשך סכסוך, אך ניסיונותיו העלו חרס. כן טוען הנתבע כי הפרסום נשוא התובענה הנו בבחינת דבר של מה בכך, ומהווה פרסום מותר על פי הקבוע בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965.

טענות הצדדים בבקשה, דיון והכרעה

הנתבע עותר לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, במידה שהתביעה תידחה.

לטענת הנתבע, מדובר בתובע הנעדר יכולת כלכלית לשלם הוצאות ככל שיושתו עליו, היה והתביעה תידחה.

ראשית, טוען הנתבע כי התובע חייב בשישה תיקים בהוצאה לפועל, והוא מצרף אסמכתא, מידע על פרטי חברה שהתובע דירקטור בה, שם נרשם כי התובע הנו חייב מוגבל.

שנית, טוען הנתבע כי התובע לא עמד בחיובו לשלם הוצאות בסך 1,500 ₪ כפי שנקבע ביום 11.4.11.

שלישית, כי התובע חייב כספים רבים לאנשים נוספים, זולת הנתבע, בסכום כולל המגיע למיליוני ₪.

לבסוף טוען הנתבע כי מדובר בתביעת סרק, וכי התובע עצמו אינו מעוניין בניהול התביעה, דבר אותו ניתן ללמוד מכך שאת כל הבקשות בתיק הגיש הנתבע. בהקשר זה טוען הנתבע כי סיכויי ההגנה גבוהים ביותר ולכן יקשה על התובע להוכיח תביעתו.

מנגד טוען התובע בתגובה שהגיש לבקשה כי הלכה פסוקה היא כי כאשר השיקול הבלעדי הנו חסרון כיס של תובע פרטי, אין מחייבים אותו בהפקדת ערובה אך ורק בשל כך, אלא בנסיבות חריגות בלבד, על מנת לא לחסום את זכות הגישה שלו לערכאות שהיא זכות חוקתית. לטענתו, משאין מדובר בתובע שהוא תושב חוץ או תובע שלא מסר את מענו או תובע שאין לו נכסים להיפרע מהם, דין הבקשה להידחות. כן טוען התובע כי סיכויי התביעה גבוהים מאוד, ובכל מקרה, על שקילת הסיכויים של התביעה להיעשות בזהירות.

דין הבקשה להידחות.

תקנה 519 לתקנות, בניגוד לסעיף 353א לחוק החברות אינה יוצרת חזקה, לפיה על תובע בשר ודם להפקיד ערובה להבטחת הוצאות משפט של נתבע.

הנטל בתביעה כזו, להוכיח כי יש להורות על הפקדת ערובה, מוטל על הנתבע.

כלל הוא כי אין מחייבים בהפקדת ערובה תובע בשר ודם רק בשל חסרון כיס.

במסגרת השיקולים המנחים להפעלת שיקול-דעתו של בית-המשפט בהטלת ערובת הוצאות, פועל, בראש ובראשונה, השיקול כי אמצעי זה יופעל כנגד תובע בשר ודם, לעתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד, שכן הזכות לפנות לערכאות משפט הוכרה כזכות חוקתית, וזכותו להתדיין עם בעל דברו מוגנת גם מקום שאין ידו משגת לשלם הוצאות אם תביעתו תידחה.