עמאש נ' עמאש ואח'

פסק דין

רקע:

1.תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975. עפ"י החלטתי מיום 12.5.2011 קבעתי כי תחילה תידון שאלת אחריות הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") לפיצוי התובע בגין נזקיו הנטענים, וזאת נוכח טענת הנתבעת כי התובע נפגע בנסיבות שאינן עונות להגדרת "תאונות דרכים" בחוק.

2.בכתב התביעה, טען התובע כי ביום 14.12.2009 בשעה 18:00 או בסמוך לכך, בכפר ג'סר-אל-זרקא, נפגע ברגלו ע"י רכב מ.ר 95-863-09 (להלן: "הרכב") נהוג ע"י הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף (ראו סעיף 5 לכתב התביעה). לטענת התובע ממקום התאונה הובהל הוא ע"י אדם שהיה במקום לבית החולים "הלל יפה" ולאחר שאובחנו אצלו שברים בקרסול, הותקן סד גבס והתובע אושפז לטיפול.

3.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הנזק שנגרם לתובע, ככל שנגרם, אין מקורו בתאונת דרכים, כי אם בקטטה שפרצה בין אנשים במקום, ולפיכך אין הנתבעת חייבת לפצות את התובע.

4.כאמור, הוריתי על הגשת תצהירים לגבי שאלת האחריות; מטעם התובע הוגש תצהירו של התובע, בו חזר הוא על גרסתו בכתב התביעה, ותצהירים מטעם ה"ה ג'ורבאן נאיל וג'ורבאן מוחמד, ששניהם נתנו תצהירים זהים, לפיהם ישבו שניהם בבית קפה מול המכולת של עמאש מועין וראו את הנתבע נוהג ברכבו "ושומע מוזיקה בקול רם" ולפתע שמעו צעקות התובע "הרגל שלי הרגל שלי" קמו ממקומם והספיקו "לראות רכבו של הנתבע שפגע בתובע והמשיך בנסיעתו" (סעיף 4 לתצהיריהם של העדים הנ"ל).

5.מטעם הנתבעים העיד הנתבע והגב' אמינה מחמוד עמאש. בתצהירו של הנתבע טען הוא כי הגיע עם רכבו לאמצע הכפר ג'יסר-אל-זרקא, הוא החנה את רכבו ויצא מרכבו לשם קניית מספר מצרכים ממכולת המצויה במקום וכשיצא ממנה, הגיעו אליו התובע ונאיל עמאש, צעקו עליו וביקשו כי יזיז את רכבו ובשלב מסויים החלו מרביצים לו. לטענת הנתבע הוא נכנס לרכבו "ונס" מן המקום מבלי שרכבו יפגע באיש (ראו טענות הנתבע בסעיפים 3-7 לתצהיר עדות ראשית מטעמו). הנתבע טען כי הוא שמע על טענת התובע כי נפגע מרכבו בשלב מאוחר יותר (סעיף 8 לתצהירו של הנתבע), ולפיכך, הוא פנה למשטרת ישראל על מנת לדווח שהוא לא פגע בתובע (סעיף 9 לתצהיר).

6.כמו-כן העידה מטעם ההגנה הגב' אמינה מחמוד עמאש, דודתו של התובע ואימו של נאיל עמאש, אשר העידה כי היא הפרידה בין הנתבע לבין נאיל, אולם מעבר לכך לא העידה העדה על אשר התרחש, מאחר ולטענתה היא עזבה את המקום לאחר שהפרידה.

המחלוקת:

7.המחלוקת, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות, היא- האם הוכיח התובע את הנסיבות להן טען בכתב תביעתו. למקרה ויוכיח התובע, ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, כי הוא אכן נפגע כתוצאה מפגיעת רכבו של הנתבע שחלף ליד המכולת, הרי על הנתבעת, מבטחת השימוש ברכב הנ"ל, לפצות את התובע בגין נזקיו.

הכרעה:

8.אקדים אחרית לראשית; התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי נפגע בנסיבות להן טען בכתב התביעה, ועל כן דין תביעתו דחייה.

9.אודה ולא אבוש, בתיק מיוחד זה, כל העדים ללא יוצא מכן הכלל, הן עדי התביעה והן עדי ההגנה, עשו עליי רושם לא אמין. העדים הגיעו לבית המשפט לא במטרה לסייע לבית המשפט בחקר האמת, כי אם כדי להעיד באופן מגמתי; כל עד וגרסתו וכל עד והאינטרס שלו.

10.כאמור, גרסת התובע בכתב תביעתו ובתצהירו היא זו: הוא יצא מן המכולת בבעלות עמאש מועין המצויה באמצע הכפר באופן תמים לאחר שקנה סיגריות, ולפתע רכבו של הנתבע חלף במהירות על פניו ופגע ברגלו (סעיף 3 לתצהיר התובע) ומעוצמת המכה הוא נזרק על הרצפה, צעק "הרגל שלי הרגל שלי" או אז הגיעו שניים, ג'ורבאן נאיל וג'ורבאן מוחמד, אשר הכניסוהו לרכבו של ג'ורבאן נאיל, שפינה אותו לבית החולים "הלל יפה" (סעיף 4 לתצהיר התובע). במהלך חקירתו, הוסיף התובע לגרסתו הנ"ל כי הרכב הגיע מצד שמאל (בעמוד 5 שורה 18 לפרוטוקול), כי הוא נפגע ברגל ימין בקרסול (שם, בשורות 19-21 לפרוטוקול). עוד העיד התובע כי גלגל הרכב הימני פגע ברגלו (עמוד 3 שורות 1-3 לפרוטוקול) וכך תיאר התובע את התאונה בעדותו בפניי (בעמוד 5 שורות 25-27 לפרוטוקול):

"יצאתי מהחנות, שמתי רגל ופתאום בא אוטו ודפק לי ברגל, הלכתי קדימה כאשר רגל ימין הולכת קדימה, הגיע רכב מצד שמאל שלי ופגע בי ברגל ונפלתי. צעקתי רגל שלי רגל שלי ובאו שניים והרימו אותי".

11.ובאשר לגרסת הנתבע, כי "היו מכות" במכולת והיתה קטטה במקום, מעיד התובע באופן נחרץ "לא היו מכות" (עדות התובע בעמוד 6 שורה 16 לפרוטוקול).

12.לפני שאדון בגרסתו הנ"ל של התובע באשר לנסיבות קרות התאונה, אומר כי עדותו של התובע, באופן כללי, עשתה עליי רושם לא אמין. התובע העיד באופן מגמתי לרבות לגבי עובדות בסיסיות. כך למשל השיב התובע בשלילה משנשאל האם קיבל פיצוי עקב פגיעה מתאונות דרכים בעבר (עמוד 4 שורה 18 לפרוטוקול), וחיש מהר, לאחר שב"כ הנתבעת שואל אותו לגבי תאונה שבגינה הוגשה תביעה לבית המשפט, מעיד התובע כי אכן עבר תאונת דרכים כאשר רכב שבו נסע התהפך (בעמוד 4 שורות 20-26 לפרוטוקול). ואם לא די בכך, התובע נשאל מה הקשר בינו לבין נאיל ג'ורבאן ומוחמד ג'ואבאן (העדים מטעמו) ולגבי הקשר בינו לבין אמינה ג'ורבאן- אמו של נאיל, וכך השיב התובע:

"ש.        מה הקשר שלך לנאיל ג'ורבאן ומוחמד ג'ורבאן?

ת.        אין קשר.

ש.        קרובי משפחה?