עמאש נ' כבהא

החלטה

העניין שבפני, בקשת התובע לפסיקת הוצאות המשפט.

בעניין אשר נדון בין הצדדים, ניתן ביום 6.3.2013 פסק דינו של כב' השופט ש. שר. בסיפא לפסק הדין נפסק :"סך כולל של 32,500 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית בחלוף 30 יום מהיום ועד לתשלום בפועל. כמו כן אני פוסק שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, וכן החזר הוצאות משפט כערכן היום".

בהתאם הוגשה ביום 28.4.2013 בקשה לשומת הוצאות, במסגרתה נתבקשתי לקבוע החיוב הנוסף הנוגע להוצאות המשפט. התובע טוען כי הינו זכאי לקבל החזר של אגרת המשפט אשר שולמה, משוערכת למועד מתן פסק הדין, בשיעור של 691 ₪, וסך נוסף של 6,278 ₪ בגין תשלומים למומחה מטעם ביהמ"ש, פרופ' מלברגר.

הנתבע השיב לבקשה, וטען כי הוא סבור שהפיצוי אשר בו חוייב, מכסה את כל ההוצאות אשר מבוקשות כעת, והפסיקה של "הוצאות רפואיות" בפסק הדין, נוגעת להוצאות הנוגעות לחוו"ד המומחה.

ברור כי "הוצאות המשפט, הינן הוצאות אשר הוצאו בהקשר עם ההליך המשפטי, לצורך ובמסגרת בירורה של התובענה. הוצאות אלו, אינן נכללות בפיצוי בגין התובענה, – המומחה חיווה דעתו במסגרת ותוך כדי ההליך המשפטי, וכחלק מההכרעה בתובענה.

אין לך הוצאה מובהקת יותר כהוצאות משפט (שאינן נכללות בסכום שנפסק), מעלות חוו"ד מומחה (בין יהא זה מומחה רפואי ובין יהא זה מומחה מתחום אחר), בשים לב כי מדובר במחלוקת הנוגעת ל"ענין שברפואה", אשר מחובת התובע לתמוך טענותיו בהקשר זה, בחוות דעת רפואית.

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 מחייבת הגשת חוות דעת רפואית במסגרת הוכחת טענות התובע הנוגעות לדבר שברפואה (ובשים לב כי מדובר בתובענה לנזקי גוף), כך שאין מקום, לגישתי, לקבל את טענות הנתבע בהקשר זה.

לגבי אגרת המשפט, הרי שהנתבע אינו מעלה כל טענה בהקשר זה, וברור שאגרת המשפט באה בגדר הוצאות אשר הוצאו לפני ותוך כדי ההליך המשפטי, לצורך בירורו.

לאור האמור, אני קובע את הוצאות המשפט, בסך של 6,969 ₪.

הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית ומיום מתן פסק הדין (6.3.2013) ועד תשלומם בפועל.

סכום זה ניתן לאכיפה כפסק דין, והינו מצטבר בנוסף על החיובים המפורטים בפסק דינו של כב' הש' ש. שר.

ניתנה היום, כ"ב סיון תשע"ג, 31 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: