עמאש נ' כבהא

החלטה ופסק דין

תיק זה חזר לידיי לאור בקשתי לאחר שסדרת טעויות אשר נבעו מהתנהלות התיק גרמה לכך כי לכאורה תיק זה חיי וקיים.

משהועבר התיק לעיוני פעם נוספת, הסתבר כי נפלה טעות בקביעת התיק להמשך, שכן, בתיק זה, ניתנה כבר החלטה אשר אמורה היתה לסיים את התיק לגופו, אחרי הגשת תצהירי נזק על ידי התובע.

השתלשלות הדברים על מנת להבהירם:

ביום 13.9.12, התקיים דיון בתיק דנן בפניי, ובסופו ניתנה על ידי החלטה לפיה: "ינתן פסק דין לאחר שתוגש בקשה לכך, וכן יצורף לכך תצהיר להוכחת הנזק...".

זאת מאחר והנתבע ו/או מי מטעמו לא התייצבו לדיון שהיה קבוע באותו יום.

הנתבע הגיש ביום 18.9.12, בקשה שהוגדרה כבקשה בהולה לביטול החלטה באתר לביטול החלטתי מיום 13.9.12.

את בקשה זו העברת לתגובה, ולאחר עיון בבקשה ובתגובה, ניתנה החלטה על ידי ביום 23.9.12, לפיה, נדחתה בקשת הנתבע, כך שלמעשה, ההחלטה מיום 13.9.12 בעינה עומדת.

מבלי מישים המשיך להתנהל התיק כאילו החלטה זו אינה קיימת.

ביום 26.9.12, בקשה מנומקת למתן פסק דין הוגשה לבית המשפט, ולה צורף תצהיר תומך נזק כפי שנקבע.

ביום 27.9.12 ניתנה החלטה לפיה על הנתבע ליתן תגובתו תוך 21 יום.

הנתבע, ניצל החלטה זו, ותחת להגיש תגובה לעניין הנזק, הגיש בקשה לקביעת התיק להוכחות. מחמת טעות נקבע על ידי בית המשפט תיאום המועדים לחודשים יוני – יולי.

ב"כ התובע, שת ליבו לטעות שנפלה. הוגשה בקשת הבהרה ביום 13.10.12. בה הובהר כי הבקשה הוגשה שלא בהסכמתו וללא תיאום עימו, ובניגוד לדעתו. ולפיכך, יש לראות בה כבקשה בטלה.

מאחר ובאותה עת הייתי מצוי בשלבי פרישה, העברתי את ההחלטה לכב' השופטת אספרנסה - אלון, אך בעיון נוסף בתיק, הגעתי למסקנה כי מן הראוי שההחלטה תנתן על ידי וזאת כמובן בהסכמתה של כב' השופטת אספרנסה – אלון.

מובן הוא כי, החלטתי מיום 21.10.12 בטעות יסודה, ונבעה כתוצאה מהגשת בקשה לכאורה המתיימרת להציג חזית אחידה של שני הצדדים.

משמעות ביטול ההחלטה מיום 21.10.12, הינה כי החלטתי מיום 23.9.12 נשארת על כנה.

קראתי את התצהיר אשר הוגש להוכחת הנזק, וכן את מסכת הראיות לכאורה אשר הוגשו על ידי התובע, ולאחר שקלא וטריא של כל מערך הנסיבות אשר בפניי, הגעתי למסקנה כי הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים על פי ראשי הנזק כדלקמן:

1. כאב וסבל – 20,000 ₪.

2. הוצאות רפואיות – 12,500 ₪.

סך כולל של 32,500 ₪, נכון ליום מתן פסק הדין.