עמאש(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

עתירה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, על החלטת ועדת השחרורים מיום 04.01.12, בראשות כב' השופטת רים נדאף ( להלן: "ההחלטה").

פסק דין

השופט דני צרפתי

העותר מלין בפנינו כנגד סבירות ההחלטה, בה הוכרע לדחות את בקשת השחרור המוקדם של העותר.

העותר מרצה מאסר ראשון בן תשע שנים, בגין עבירות הריגה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

להקדים, כי ועדת השחרורים החליטה בהחלטה קודמת מיום 07.12.11, לשחרר את העותר שחרור מוקדם (להלן: "ההחלטה הראשונה").

במסגרת דיון בעתירה קודמת (עת"א 24308-12-11), אותה הגישה המדינה, ומשנסתבר כי ההחלטה הראשונה נתקבלה, מבלי שהוצגו בפני ועדת השחרורים ידיעות מודיעין עדכניות, אשר אפשר שלהן חשיבות לשאלת השחרור המוקדם, בוטלה ההחלטה הראשונה ועניינו של העותר הוחזר לפתחה של ועדת השחרורים, על מנת שתשוב ותשקול את שאלת שחרורו המוקדם, כשבפניה מלוא התיעוד הרלוונטי.

בדיון נשוא ההחלטה, שבה ודנה ועדת השחרורים בבקשת השחרור המוקדם. הועדה שבה לבחון ולשקול את כל הנתונים לקולא ולחומרה, כמו גם את המידע המודיעיני המלא, ונוכחה על פי ההחלטה, כי על פי המכלול הכף נוטה לחובת העותר, וכי בשחרורו המוקדם יהיה כדי לסכן את שלום הציבור.

ב"כ העותר בעתירתו ובטיעוניו בפנינו, שב ושטח את מכלול השיקולים הפועלים לטובת העותר וביניהם, קטינותו בעת ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות הקשות, העדרו של עבר פלילי, הליך השיקום וההתקדמות הטיפולית בין כתלי הכלא, כשלאלו מצטרפת תוכנית רש"א הכוללת תוכנית טיפולית ותעסוקתית.

לעניין הידיעות המודיעיניות, טוען ב"כ העותר, כי אלו אינן חזות הכל ואין בהן להטות את הכף לחובת העותר, זאת אל מול השיקולים שפורטו.

ב"כ העותר מטעים, כי עיקר המידע (אם לא כולו, לדעתו), היה בפני ועדת השחרורים בעת מתן ההחלטה הראשונה, בה הוכרע לשחררו שחרור מוקדם כאמור.

ב"כ העותר חוזר ומפרט מושכלות ראשונים, באשר להכרח לבחון מידע בזהירות המתחייבת, לבחון את דרגת המהימנות והעדכניות של הידיעות השונות, כמו גם האם יש להן אימות ממשי.

לטעמו, אילו במידע היה ממש ומשקלו היה מוכח, חזקה כי העותר לא היה משולב בסבב חופשות תקופה כה ארוכה.

לאחר עיון ובחינה נחה דעתנו, כי החלטת ועדת השחרורים מיום 04.01.12, הינה החלטה סבירה, אשר אין כל מקום להתערב בה.

ועדת השחרורים בשתי ישיבותיה כמפורט לעיל, אכן בחנה ושקלה את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניינו של העותר, בבחינה מאוזנת וראויה;

בדיון מיום 07.12.11 הגיעה הועדה, כעולה מההחלטה הראשונה, למסקנה כי הכף נוטה לטובת העותר, זאת על בסיס הנתונים כפי שהיו בפניה לאותו מועד, ומשנוכחה כי אותם נתונים מובילים למסקנה, כי שחרורו המוקדם לא יהיה בו לסכן את בטחון הציבור, מחד, ומאידך יעניק לעותר הזדמנות שניה לשקם את חייו.

להדגיש, כי ההחלטה הראשונה ניתנה על בסיס ההנחה השגויה, כי הידיעות המודיעיניות האחרונות לגבי העותר הם משנת 2009, כאשר בשנים האחרונות אין שום מידע לגביו, על הנגזר מכך להיבטי המסוכנות ולתפנית בהתנהלות העותר.

דא עקא, לאחר שהונחה בפני ועדת השחרורים בישיבה מיום 04.01.12, מלוא התמונה המודיעינית, הגיעה ועדת השחרורים בהחלטתה למסקנה מושכלת, כי יש במידע הנ"ל, על בסיס מכלול השיקולים, כדי ללמד כי שחרורו המוקדם של העותר עלול לסכן את שלום הציבור.

עיינו גם אנו במכלול אסופת המידע המודיעיני בעניינו של העותר, הכולל ידיעות שב"ס וידיעות משטרת ישראל, לרבות ידיעות עדכניות וחדשות מהחודשים 11/11, 12/11, ואף מחודש 01/12. מהעיון נוכחנו כי אכן יש בתמונה הכללית והבהירה העולה ממנו, כדי ללמד על התנהגותו השלילית והפלילית של העותר, המלמדת על מסוכנותו כיום ועל כך שאינו ראוי לשחרור מוקדם.

המידע המודיעיני בעל משקל סגולי ממשי, בעיקרו עדכני ומוצלב, מקורותיו מגוונים והוא בחלקו כולל נתוני אימות שונים.