עמאר נ' מדינת ישראל

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג 49528-12-17 (כב' סג"נ י' צלקובניק וכב' השופטות י' רז-לוי, ג' שלו) מיום 21.2.2018 בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ר' סולקין) בת"פ 30406-04-16.

רקע והליכים קודמים

2. המבקש הורשע על פי הודייתו בכתב אישום שייחס לו שתי עבירות של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק). על פי עובדות כתב האישום החזיק המבקש שני תתי מקלע מאולתרים עם מחסניות, אחד מהם הוסתר בתחתית תא המטען ברכב עם מחסנית ריקה והשני בתיק עם שתי מחסניות.

3. הסדר הטיעון בין הצדדים לא כלל הסכמה עונשית, אולם הוסכם כי יתבקש תסקיר מבחן בגדרו תיבחן שאלת ביטול ההרשעה תוך שהמשיבה הבהירה כי היא תעמוד על הרשעתו ועל השתת עונשים נוספים. למען שלמות התמונה יצויין כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו למבקש 21 שנים ולכן התסקיר בעניינו הוא חובה על פי דין.

4. בהמשך הונחו לפני בית משפט השלום שלושה תסקירים בעניינו של המבקש. הראשון, מיום 22.1.2017, עמד על קורות חייו של המבקש, בן 21, ללא עבר פלילי. נכתב כי המבקש מסר שני הסברים שונים להחזקת כלי הנשק, הראשון היה כי המפתח לרכבו נשבר וגורמים עבריינים בסביבתו החליטו להחביא את הנשק ברכב, והשני היה כי אדם שהלא הכיר הציע לו לרכוש את כלי הנשק והוא רכשם לשימוש בשמחות וחתונות ללא כוונה פלילית. שירות המבחן התרשם כי המבקש התקשה לקיים חשבון נפש והתבוננות פנימית בגורמים שהביאוהו לידי עבירה. נמצא כי קיים פער בין האופן שבו הציג המבקש עצמו לבין העבירות שביצע ובשל כך לא ניתן לשלול התחברות שולית ויש סיכון להישנות העבירה. הומלץ על יציאתו לעבודה במסגרת מעצר הבית שבו הוא נתון.

           בתסקיר השני, מיום 12.3.2017, נכתב כי המבקש שלל כל צורך טיפולי וטען כי הליכי המשפט הביאו לשינוי בתפיסותיו ובהתנהגותו. בדומה לאמור בתסקיר הראשון, התרשמות שירות המבחן היתה כי המבקש אינו בוחן את התנהגותו ואת דפוסי חשיבתו באופן ביקורתי. לפיכך הומלץ להטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס.

           בתסקיר השלישי, מיום 12.6.2017, דווח כי לבקשת המבקש נערכה פגישה נוספת במהלכה דיווח על חששותיו מתוצאות ההליך המשפטי וביטא נכונות כנה להתשלב בהליך טיפולי. לפיכך, זומן לטיפול קבוצתי שבמהלכו בלט כי התייחס בעיקר למחירים שהוא משלם והתקשה בבחינה ביקורתית של מעשיו, באופן התואם לשלב הטיפולי הראשוני. הומלץ להטיל על המבקש צו מבחן למשך שנה, במהלכה ישולב בקבוצה טיפולית, לצד מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

5. ביום 24.12.2017 נגזר דינו של המבקש והוטל עליו עונש מאסר לתקופה של שנתיים, עונשי מאסר מותנים וקנס בסך 15,000 ש"ח. בטרם נשמעו טיעוני הצדדים לעונש דחה בית המשפט את בקשת בא-כוח המבקש לדחות את הדיון על מנת לאפשר למבקש להשתלב בקבוצה טיפולית של שירות המבחן ולקבל תסקיר נוסף. נקבע, כי בקשה דומה נדונה בעבר ונדחתה תוך שנקבע כי אין כל אינדיקציה כי שירות המבחן ביקש ארכה. בהחלטה צויין גם כי מועד הטיעונים לעונש נדחה כבר בעבר בשל אי התייצבות המבקש ומטעמים הקשורים להגנה.

6. בגזר דינו עמד בית משפט השלום על החומרה היתרה בעבירות של החזקת נשק, אשר ככלל מחייבת השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח גם על מי שאין עבר פלילי הנזקף לחובתו. בית המשפט לא מצא לחרוג ממתחם הענישה שקבע לאחר שלא השתכנע מקיומם של סיכויי שיקום ובהעדר כל מצוקה חריגה ממנה סובל המבקש.