עמ"ת 8902-06-15 מדינת ישראל נ' זריף(עציר)

ערר על החלטת בית משפט השלום חיפה (סגנית הנשיא, כבוד השופטת דגן) במ"ת 1441-05-15 מיום 3.6.2015, אשר במסגרתה הורתה כבוד השופטת על שחרור המשיב בתנאים מגבילים.

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין (שתי עבירות) ואחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

2. במקביל, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

3. בהחלטה מיום 6.5.2015 קבע בהמ"ש קמא כי קיימות ראיות לכאורה וכי קיימת עילת מעצר.

4. בהחלטה מיום 3.6.2015, לאחר הגשת תסקיר של שירות המבחן, נקבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר בפיקוח בנותיו של המשיב.

5. בהודעת הערר, כמו גם במהלך הדיון, נטען כי אין לתת אמון במשיב, כי אין מקום לשחרור לחלופה שעה שעסקינן בחשד לסחר בסם מהסוג בו עסקינן, וכי ניתן דגש יתר למצבו הרפואי של המשיב, אשר אינו מצדיק שחרור.

6. המשיב, מנגד, סומך ידיו על החלטת בהמ"ש קמא.

7. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים – קבעתי בהחלטה קצרה כי לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, לגבי האפשרות להסתפק בחלופת מעצר, למעט שינוי מיקום מעצר הבית – שינוי לו הסכים הסניגור.

8. מפאת קוצר הזמן והצורך להתחיל בדיון הוכחות בתיק נוסף, לא פורטו כל הנימוקים בהחלטה שניתנה בתום הדיון. הואיל והדיון התקיים היום, יום חמישי, בשעות הצהריים המאוחרות – מצאתי להציע לצדדים להסתפק בהחלטה קצרה אופרטיבית במעמד הדיון, על מנת שניתן יהא לבצע את הליכי השחרור עוד היום (ובמיוחד שעה שהמשיב אמור להגיע לקבלת טיפול רפואי מיד לאחר השחרור), והוסכם כי נימוקים מפורטים יושלמו בהמשך. הצדדים הסכימו למתווה כאמור, לאחר שהובהר כי אין כוונה לבקש עיכוב ביצוע, ואני מודה להם.

   בהתאם, אבקש להעלות על הכתב את נימוקי כדלקמן: