עמ"ת 8078-10-16 ואח' ב' נ' מדינת ישראל

העורר בעמ"ת 8078-10-16 (המשיב בעמ"ת 9303-10-16), הגיש ערר על החלטת בית משפט השלום מיום 06.10.2016, בה הוחלט על שחרורו של העורר ביום 13.10.2016 לחלופת מעצר בקהילה טיפולית בתנאים שנקבעו באותה החלטה, כאשר הערר הוא על כך שעל העורר להפקיד בקופת בית המשפט, כתנאי לשחרורו לקהילה, סך של 10,000 ₪ ולטענת העורר הוא אינו יכול לעמוד בתשלום זה.

המשיבה (בעמ"ת 8078-10-16) הגישה ערר (בעמ"ת 9303-10-16) על אותה החלטה של בית משפט השלום, כאשר לטענתה, בנסיבותיו של תיק זה לא היה מקום לחרוג מהכללים שנקבעו בהלכת סוויסה (בש"פ 1981/11) ואין זה המקרה הנכון לשחרר את העורר לקהילה טיפולית לצורך גמילה במסגרת הליך המעצר ועל כן, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

בהחלטתי מיום 9/10/16 הדיון בעררים אוחד.

על פי כתב האישום שהוגש נגד העורר, כשבועיים לפני 13.07.2016 הוא קשר קשר עם קרן אור שוקרון לפרוץ לדירת המתלוננת. במסגרת הקשר הם התכתבו בהודעות SMS והוא עדכן אותה שהוא בבית המתלוננת וקרן אישרה שהמתלוננת אצלה במקום אחר. באותו יום, לאחר זמן מה, קרן שלחה לו הודעת טקסט שהמתלוננת בדרך לביתה. בין השעות 10:44-11:12 באותו יום העורר פרץ לבית המתלוננת יחד עם אחרים וגנב מתחת למזרון בחדר השינה 350,000 ₪ ו30,000$ וכן תכשיטים רבים ויקרים ככל הנראה.

באותו יום, סמוך לשעה 11:40 כשהגיעה משטרה לבית העורר, בו נכחו גם הפורצים האחרים, השוטרים נקשו בדלת והזדהו כשוטרים והעורר זרק מעבר לחלון ביתו שקית ובה מעטפות ריקות אשר היה בהן הכסף שנגנב וכן שטרות כסף ישראלי ודולרים ואלה התפזרו על רצפת הרחוב וגג הבניין. העורר נמלט לדירת שכנה באותה קומה, סימן לשכנה להיות בשקט, יצא מדירתה ויצא מן הבניין. בסמוך לבנין, העורר הזדהה בפני שוטר בשם "ווענונו" ועל כן לא נעצר, נערכו חיפושים נרחבים אחר העורר והוא הסגיר עצמו למשטרה רק ביום 18.07.2016.

בנוגע לעובדות אלה הואשם העורר בביצוע עבירות של גניבה, התפרצות למגורים, קשירת קשר לפשע, הפרעת שוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט.

כאמור, יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים.

ביום 10.8.2016 דחה בית משפט השלום (כב' השופט נחמיאס) את טענת העורר בדבר כרסום בראיות ואת הטענה בדבר אכיפה בררנית, תוך קביעה שחלקה של קרן שוקרון קטן מחלקו של העורר. באותה החלטה קבע, כי קיימות ראיות לכאורה כנדרש לביצוע כל העבירות המיוחסות לעורר וקיימות גם עילות מעצר של סיכון ביטחונו של הציבור ורכושו וחשש להתחמקות מהליכי שפיטה, כאשר הדברים סומכים גם על האמור בכתב האישום, הראיות וחומר החקירה וגם על העבר המכביד בעבירות דומות, עבירות רכוש, אלימות, הפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט וריצוי תקופות מאסר. יתרה מכך, העבירות שבכתב האישום נעברו לכאורה שעה שמאסר מותנה של שמונה חודשים תלוי ועומד נגד העורר ובמידה ויורשע הוא יהיה אף חב הפעלה.

עוד הוסיף כב' השופט נחמיאס: "במצב דברים רגיל הייתי מורה על מעצרו של המשיב עד סיום ההליכים המשפטיים נגדו ללא כל היסוס, שכן לכאורה החלופה המוצעת בבית אימו בפיקוח האם והאח אפילו יימצאו הם כערבים טובים – ספק בעיני אם ראוי שיינתן במשיב אמון בראי עברו, בראי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, בראי עילות המעצר ובראי התנהגותו עובר לביצוע העבירות". למרות האמור, בשל העובדה שבעניינם של שניים אחרים הורו על תסקיר מעצר, הוזמן תסקיר גם עבור העורר.

בעניינו של העורר התקבלו שני תסקירים. התסקיר מיום 23.08.2016 מפרט את מצבו הסוציואקונומי של העורר ואת הרקע העברייני הבעייתי. עוד נאמר, שהעורר סיפר שהוא משתמש בסמים מגיל 25 וניסיונות עצמאיים להיגמל מסוגי הסמים בהם הוא משתמש כשלו. העורר הביע רצון להשתלב בגמילה מסמים בקהילה טיפולית סגורה והשירות התרשם שהוא מודע לעומק בעיית ההתמכרות ומביע נזקקות ורצון כן להשתלב בתהליך. השירות לקח בחשבון את בעיית ההתמכרות לסמים ואת הקושי להימנע לאורך זמן משימוש בסמים, כמו גם את המעורבות הקודמת בפלילים ובשכלול הפרמטרים - השירות סבור שיש רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק. שירות המבחן סבור שאין לשחרר לחלופת מעצר ללא השתלבות במסגרת טיפולית ארוכת טווח לצמצום המסוכנות. השירות המליץ לדחות את הדיון על מנת שתיבדק האפשרות של קליטת העורר בקהילה הטיפולית "בית אור אביבה".

בתסקיר מיום 29.09.2016 המליץ השירות לשחרר את העורר ביום 13.10.2016 לקהילה הטיפולית "בית אור אביבה" מדלת לדלת. עוד הוסיף השירות: "מאחר והמסגרות הטיפוליות אינן יכולות למנוע מהמטופל לעזוב את המסגרת, אלא רק מדווחות על עזיבתו, אנו ממליצים כי במידה ויפר את תנאי שחררו, או במידה ויוחלט על השהיה, הפסקת טיפול או במצב חירום, בהם יצטרך לעזוב את המסגרת, כי יתגורר בבית אחיו בתנאים מגבילים תחת פיקוחו, זאת עד לקיום דיון בעניינו ומתן החלטה אחרת". עוד הומלץ, על פיקוח מעצר של שישה חודשים.