עמ"ת 72203-09-16

בפני ערר על החלטות בית משפט השלום לתעבורה באשדוד מיום 29.8.16 ו - 29.9.16 במ"ת 6154-06-16, שניתנו על ידי כב' השופטת ליאת שמיר הירש, אשר הורתה על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני, הפקדה כספית, ערבות עצמית וערבויות צד ג'.

נגד המשיב, רמי שרביט (להלן - "המשיב") הוגש ביום 19.6.16 כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בפסילה ביודעין, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לתקופה העולה על 12 חודשים, עבירה לפי סעיף 10(א) ו - 38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970. על פי עובדות כתב האישום, ביום 18.6.16 נהג המשיב באשקלון ברכב פרטי, על אף שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה במסגרת מספר הליכים משפטיים, ועל אף שדבר הפסילה הובא לידיעתו על ידי שוטרים בכמה הזדמנויות שונות. כן נטען, כי בנסיבות אלה נהג המשיב ברכב על אף שרשיון הנהיגה שברשותו פקע כבר בתאריך 18.10.04.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים וכן לפסילה עד תום ההליכים. הצדדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה. ביום 14.7.16 קבע בית המשפט, כי קיימת עילת מעצר לאור החשש, כי המשיב יסכן את בטיחות המשתמשים בדרך בשל העבירות המיוחסות לו ועברו התעברותי המכביד. עם זאת, קבע בית המשפט, כי יש לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרכים אשר פגיעתן בחירות המשיב פחותה והורה על קבלת תסקיר של שרות המבחן. עוד התיר בית המשפט למשיב לצאת ממעצר על מנת להינשא מיום 27.7.16 ועד ליום 30.7.16, וזאת בפיקוח צמוד של הערבים, הזדמנות שהמשיב לא ניצל, בסופו של יום.

שרות המבחן העריך, כי קיים סיכון גבוה ביותר להתנהגות עוברת חוק של המשיב בעתיד, לאור התרשמותו, כי למשיב קושי בהצבת גבולות להתנהגותו, והוא מחזיק בעמדות מקלות ראש באשר לחוקי התעבורה ונוטה להגמישם. כן ציין שירות המבחן את רישומו הפלילי והתעברותי של המשיב ואת העובדה, כי הפר את התנאים המגבילים שנקבעו לו שנה קודם לכן, וכן את התרשמותו, כי ההליכים המשפטיים שהתקיימו עד כה לא היוו גורם מרתיע עבור המשיב. עם זאת, ציין שירות המבחן כי בעבר, עת שהה המשיב במעצר בית הוא כיבד את תנאי השחרור, באופן המצביע כי יוכל לעמוד בגבולות שמציב מעצר מעין זה. על כן, המליץ שירות המבחן על מעצר באיזוק אלקטרוני בפיקוחם של הורי המשיב, אחיו או מר יורי שלומוב, אביה של בת זוגו, בתוספת ערבויות כספיות גבוהות להבטחת התנאים.

בהחלטתו מיום 29.8.16 קבע בית המשפט קמא, כי על מנת לאפשר את שחרור המשיב יש לבחון האם ניתן ליתן בו אמון. דא עקא, שבענייננו, קבע בית המשפט כי יש קושי ליתן אמון במשיב, שכן המשיב חוזר ומבצע את אותן העבירות פעם אחר פעם, כאשר לחובתו עבר תעבורתי מכביד והרשעות נוספות והוא אך סיים לרצות מאסר בגין עבירות דומות זמן קצר טרם ביצוע העבירות, נשוא הבקשה. חלק מהעבירות אף בוצעו כאשר המשיב היה מצוי בתנאי מעצר בית, משמע תוך הפרת תנאי שחרור. בנסיבות אלה כמעט ולא ניתן לראות עילה המצדיקה שחרור, אלמלא היתה קצינת המבחן מתרשמת, כי פיקוח אלקטרוני יחד עם פיקוח אנושי יוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. כן התרשם בית המשפט מהערבים המוצעים ומדבריו הכנים של המשיב בדבר רצונו לשפר דרכיו. על כן הורה בית המשפט על שחרור המשיב למעצר בית בפיקוח אנושי ואלקטרוני לאחר קבלת עמדת הממונה על הפיקוח האלקטרוני באשר לכשירותו של המשיב לפיקוח ולעמידתו בתנאי הפיקוח במעצר הקודם.

ביום 15.9.16 הודיע הממונה על הפיקוח האלקטרוני כי מתקיימים בכתובת המשיב התנאים הדרושים לפיקוח אלקטרוני. כן הודיע ביום 18.9.16, כי למשיב נרשמו הפרות רבות, חלקן טכניות וחלקן בשל יציאתו לחצר הבית ללא אישור.

בהחלטתו מיום 29.9.16, בחן בית המשפט את ההפרות של מעצר הבית באיזוק אלקטרוני בו שהה המשיב בשנת 2015. בית המשפט קבע, כי קיימים מסמכים רפואיים אשר יש בהם כדי ליתן הסבר לחלק מההפרות; במקרים אחרים אין הסבר להיעדרות אולם לא נשלח למקום סייר ועל כן יש להניח, כי לא נוצר צורך בכך. במקרה היחיד בו נרשמה הפרה ונשלח למקום סייר ואף הוגשה תלונה במשטרה, לא הוגש כתב אישום נגד המשיב בשל ההפרה, ועל כן אין לזקוף אותה לחובתו, על אף שיש להתחשב בקיומה. משכך, הורה בית המשפט על שחרור המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני פיקוח מלא של הערבים בהפקדה של 15,000 ₪, ערבות עצמית בסך 30,000 ₪, ערבות צד ג' של כל אחד מהערבים בסך 30,000 ₪, ופסילה מלקבל או להחזיק ברשיון נהיגה עד תום ההליכים.

מכאן הערר.