עמ"ת 67807-09-16 הייב(עציר)

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת נבילה דלה מוסא) מיום 1/9/16, בגדרה הורה בית המשפט קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים

1. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע העבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות ואיומים. על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 19/7/16 עקב העורר אחר המתלונן כשהוא נוסע אחריו ונצמד לרכבו מאחור. משעצר המתלונן את רכבו ניגש אליו העורר ואיים עליו בפגיעה בגופו באופן שאמר לו: "אני אשתק אותך, אני אושיב אותך על כיסא גלגלים, אני אזיין אותך, אתה לא תברח ממני, לאן שאתה הולך אני אחריך". בהתאם לנטען בכתב האישום, יום למחרת אותו אירוע, קרי 20/7/16, הגיע העורר למקום עבודתו של המתלונן, שהיה בסיור אבטחה ושמירה, חסם את נתיב נסיעתו ואיים לפגוע בגופו שלא כדין באופן שאמר לו: "תפסתי אותך יא בן זונה, אתה התלוננת עלי אתמול, פה זה שטח פתוח ואין לך לאן לברוח". המתלונן ניסה להתחמק ולברוח מהעורר, אך האחרון חסם את דרכו, ירד מהרכב ופנה לעבר המתלונן והחל לקלל אותו. בשלב זה גם המתלונן ירד מהרכב, ואז אחז העורר בחולצתו של המתלונן ובאמצעות כלי חד שזהותו אינה ידועה למאשימה, דקר העורר את המתלונן מספר דקירות, בחזה, במותן, ביד ימין ובגבו. המתלונן שחש סכנה לחייו, דחף את העורר לעבר גדר תיל שהייתה במקום ורק לאחר שהמתלונן נפל על הרצפה, נמלט העורר מהמקום. כתוצאה ממעשיו של העורר כמתואר לעיל, אושפז המתלונן בבית חולים זיו למשך 3 ימים, ונגרמו לו פציעות שונות, לרבות פציעה חודרת בבית החזה, פצע בקרקפת מעל אוזן שמאל ומספר פצעים בבית החזה ובזרוע שמאל.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר טענה המשיבה, כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, אשר כוללות בין היתר מספר הודעות שנגבו מהמתלונן אש בהן הוא מפליל את העורר, מזכרים ודוחות פעולה של שוטרים, מסמכים רפואיים, עדות גורם שלישי שראה את המתלונן זב דם אחרי שנפצע ועוד. לטענת המאשימה, קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחון הציבור וזאת לאור טיבם ונסיבותיהם של המעשים המיוחסים לעורר. נטען עוד, כי העבירה המיוחסת למשיב מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים") ולפיכך הנטל על העורר להפריך חזקה זו. עוד טענה המאשימה, כי בעידן של אלימות גואה בחברה ועליית מדרגה מבחינת חומרת העבירות, יש להגן על החברה ויחידי הציבור מפני אלה שפוגעים בחייהם ובגופם של אחרים, בעיקר כאשר מדובר במשיב שאין עליו מורא דין ומורא דיין. המאשימה אף התייחסה לעברו של המשיב וציינה כי ביום 15/12/15, כשבעה חודשים בלבד לפני האירועים נושא תיק זה, הורשע המשיב בעבירת תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר ובמועד ביצוע העבירות מושא כתב האישום דנן, עמד לחובתו עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים, בר הפעלה.

החלטת בית המשפט קמא מיום 10.8.2016

3. בהחלטה מיום 10/8/16 קבע בית המשפט קמא, כי קיימות בחומר החקירה ראיות לכאורה המגלמות פוטנציאל להרשעתו של העורר. ראיות אלה כוללות בעיקר את הודעותיו של המתלונן במשטרה, שבהן הוא מתאר את נסיבות פציעתו על ידי העורר וכן הודעות של מספר עדים איתם שוחח המתלונן מיד לאחר שנדקר ושלהם הוא סיפר שנדקר על ידי העורר. גם התיעוד הרפואי תומך ומחזק את גרסתו של המתלונן. זאת בנוסף להודעות השוטרים שהמתלונן ניגש אליהם ביום 19/7/16, וסיפר להם על איומיו של העורר כלפיו ושמהם הוא ביקש להתערב ולהזהיר את העורר. באשר לקיומה של עילת מעצר קבע בית המשפט קמא, כי הנסיבות שבהן בוצעו העבירות, הכחשתו של העורר וטענתו שהוא זה שנפל קורבן רק מחדדות את עוצמת הסיכון הנשקף ממנו. בית המשפט קמא ראה בחומרה רבה את איומיו של העורר כלפי המתלונן וקבע כי איומים אלה מקימים בשלב זה חשש ממשי כי שחרורו יאפשר לו לממש את איומיו. חשש זה מתעצם נוכח עברו של המשיב כולל ארבע הרשעות, ביניהן הרשעות בעבירות אלימות ומאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו בגין עבירת אלימות, לתקופה של 12 חודשים . על אף האמור, הורה בית המשפט קמא על הזמנת תסקיר מבחן לצורך בחינת חלופת מעצר הולמת שיהיה בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העורר.

תסקיר שירות המבחן

4. בתסקיר המעצר שהונח בפני בית המשפט קמא צוין, כי העורר רואה עצמו קורבן ומייחס את מצבו הנוכחי ואת התנהגותו העבריינית לאחרים. הוא התקשה לקחת אחריות על המעשים בהם הורשע בעבר ומייחס את התנהגותו פורצת הגבולות למקום מגוריו ולאחרים. שירות המבחן התרשם מחוסר כנות בהצהרותיו שהוא אינו רואה בשימוש באלימות פיזית ומילולית כדרך לפתרון סכסוכים וכן התרשם כי הוא בעל עמדות נוקשות, ובעל נטייה להימנע מהתבוננות ביקורתית כלפי התנהלותו בהקשרים שונים. זאת, בנוסף להתנהגות אימפולסיבית וקושי בקבלת והפקת גבולות, כאשר הוא נמצא במצבים רגשיים מורכבים. נוכח כל האמור, הגיע שירות המבחן למסקנה, כי הסיכון הפוטנציאלי הטמון בהתנהגותו הינו גבוה. על אף האמור ראה שירות המבחן לנכון להמליץ על מעצרו של העורר באיזוק אלקטרוני. הטעם העיקרי לכך הוא שבעבר שהה העורר באיזוק אלקטרוני במסגרת תיק אחר שבו היה מואשם והוא עמד בתנאי האיזוק האלקטרוני בהצלחה. זאת בנוסף להערכת שירות המבחן כי לעורר "יכולת לענות לגבולות חיצוניים מוחשיים וברורים".

החלטת בית המשפט קמא מיום 1.9.2016