עמ"ת 62918-06-15 לסקר(עציר) נ' מדינת ישראל

1.העורר, יליד 1976, עומד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע בכתב אישום בן ששה אישומים שהוגש נגדו ונגד שניים נוספים.

חמישה מתוך ששת האישומים – עניינם בסדרת מעשי מרמה והונאה מתוחכמים ומורכבים שיזם וטווה הנאשם מס' 1 באותו כתב אישום (עדיאל ק.) שעה שהוא מרצה עונש מאסר בכלא באר שבע.

לעורר דנן (נאשם 2 בכתב האישום) מיוחסת שותפות פעילה עם עדיאל בעבירות הנטענות באישום הראשון, השלישי, הרביעי והחמישי.

במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את העורר ואת הנאשם 1 (עדיאל – הנמצא כאמור במאסר ממושך) עד לתום ההליכים.

בהחלטה מפורטת מיום 28.5.15 קבע ביהמ"ש קמא (כב' השופט י. עטר) כי קימות ראיות לכאורה נגד העורר, כי הרצף, ההיקף, התחכום והאינטנסיביות של מעשי המרמה וההונאה המיוחסים לו מקימים את עילת המעצר, כי הערבים וחלופת המעצר שהוצעו על ידו אינם ראויים – והורה על מעצרו עד לתום ההליכים.

בפני עררו של העורר נגד החלטה זו.

2.ב"כ העורר טוען כי הגם שקיימות ראיות לכאורה נגד מרשו – הרי שבחלקן הן לא מבוססות כנדרש.

עוד נטען לאפליה בין העורר לשני הנאשמים הנוספים.

עדיאל (הנאשם 1) הינו בסטאטוס של אסיר – הקל יותר לטענת ב"כ העורר מסטאטוס העציר של העורר, ואילו הנאשם מס' 3 שוחרר בערובה.

עוד טוען ב"כ העורר כי חלופת המעצר שהוצעה על ידו הולמת וראויה.

3.אפתח בעניין הראיות הלכאוריות.

בתום הדיון בערר נמסר לעיוני מלוא חומר החקירה – רב הממדים – ומתן החלטתי נדחה לצורך עיון בו ובחינתו.

לאחר העיון האמור – מצטרף אני למסקנת בית המשפט השלום כי אכן קיימות ראיות לכאורה – וברמה ניכרת – להוכחת המיוחס לעורר בכל ארבעת האישומים המיוחסים לו – כדלהלן:

האישום הראשון

באישום זה נטען כי עדיאל (נ' 1) בהיותו במאסר רקם תוכנית וקשר קשר לסדרת מעשי מרמה והונאה בדרך של רכישות מרמה משורת עסקים וחברות תוך עשיית שימוש בפרטי כרטיסי חיוב ואשראי שהגיעו לידיעתו.