עמ"ת 62545-02-15 וולושין(עציר) נ' מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הש' ד. שרון גרין) בתיק מ"ת 28898/01/15, בו הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, זאת תוך שדחתה בקשת ב"כ העורר להזמנת תסקיר של שירות המבחן קודם שתיתן החלטתה.

ב"כ העורר מיקד את הערר אך ורק בנקודה זו של הזמנת תסקיר של שירות המבחן.

לטעמו, עקב גילו הצעיר של העורר (בן 20) והיותו נעדר עבר פלילי כלשהו, ראוי היה כי לצורך בחינת השאלה האם תסכון חלופת מעצר כלשהי, להורות על הזמנת תסקיר של שירות המבחן אשר יתהה על קנקנו של העורר, וינסה לבדוק את הסיבות שהביאו לביצוע המעשים על מנת שאלה יובאו בפני בית משפט קמא לצורך בחינתו את השאלה האם ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר כלשהיא.

המשיבה טענה שיש לדחות את הערר.

לטעמה, בית משפט קמא ניתח היטב את הגורמים בגינם סבר כי לא תסכון במקרה זה חלופת מעצר כלשהי.

ב"כ המשיבה עמד על חומרת העבירה והמעשים שביצע העורר, בין היתר שידול קטינים לסחור בסם וכן ההיקף הרחב של מעשי העבירה שבוצעו והתחכום בהם בוצעו.

ב"כ הצדדים הציגו בפניי מכאן ומכאן פסיקה התומכת אליבא דידם בעמדותיהם.

בבש"פ 27/15 דן בית המשפט העליון בשאלת שיקול דעתו של בית המשפט בעניין הזמנת תסקיר מעצר וכב' הש' עמית סיכם שלושה אבות טיפוס של מקרים אפשריים:

א.מקרים בהם ברור כי חלופת מעצר לא תסכון ועל כן אין מקום להזמנת תסקיר.

ב.מקרים בהם אין צורך וטעם בהזמנת תסקיר, זאת משום שנסיבות המעשה והעושה וכן הערבים המוצעים כמפקחים, די בהם כדי לקבל החלטה בעניין שחרור לחלופת המעצר.

ג.מקרים בהם לא ברור אם חלופת מעצר תסכון או שחלופה קונקרטית אין ברור אם די בה, אם לאו.

נקבע בבש"פ 27/15 הנ"ל, כי המקרים המפורטים בסעיף ג' בהם ראוי להפעיל את שירות המבחן.