עמ"ת 56228-11-14 מזרחי ואח' נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי

"ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו..." (בראשית, א', כ"ז). זו אולי הגדולה שבתובנות הבריאה. בני האדם, כל בני האדם, ללא הבדל גזע, דת ומין, הם "נזר הבריאה" ואיש אינו זכאי לשלול מזולתו, שהוא אחר ממנו, את "צלם אלוהים".

מהראן ראדי הוא בן אדם שנברא בצלם. ראדי שחקן כדורגל מחונן של נבחרת ישראל וקבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב", עושה חייל במשחקו ומהווה דוגמה במעשיו.

ביום 10/7/14 התקיים משחק אימון ללא קהל בין קבוצת "מכבי תל אביב" לבין "הפועל פתח תקווה" במגרש האימונים של "מכבי תל אביב" בקריית שלום בתל אביב. אוהדים שנקהלו על השערים לא הורשו להיכנס למגרש. מהם, כאלה שהתואר "אוהד" מהם והלאה, התמקמו בסמוך למגרש והשמיעו במשך כחצי שעה קריאות גזעניות כלפי מהראן ראדי ["תנו לצה"ל לנצח, לזיין את הערבים"; "יא ערבי, יא מחבל"; "ראדי יא בן זונה, יא שרמוטה, אין לך מדינה יא מחבל"].

בין משמיעי הקריאות הגזעניות היו גם שלושת העוררים דנן. כל מאמצי חברי הנהלת הקבוצה לרסן את קוראי הקריאות עלו בתוהו. העוררים נעצרו ונפתחה נגדם חקירה פלילית.

ביום 19/8/14 הורה בית משפט השלום (כבוד השופט אילן רונן) לשחרר את העוררים ממעצר בתנאים. בין תנאי השחרור נקבעה הרחקת העוררים מכל משחקי הכדורגל של קבוצת "מכבי תל אביב" לתקופה שבין חצי שנה לשנה. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי הוליך לצמצום ההרחקה לתקופה של שלושה חודשים בלבד, היינו עד 20/11/14 (עמ"י 30192-08-14 – כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי).

עם סיום תקופת ההרחקה פנתה פרקליטות מחוז תל אביב לבית משפט השלום, בבקשה למתן צו הרחקה לפי סעיפים 17 ו-18 לחוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח-2008 (להלן: "חוק איסור אלימות בספורט" או "החוק"). בית משפט השלום דן בבקשה וביום 24/11/14 יצאה מלפניו החלטה האומרת שהעוררים 1 ו-3 יורחקו ממשחקי כדורגל של "מכבי תל אביב" או של כל קבוצה אחרת בליגת העל ובשתי הליגות שמתחתיה, למשך 30 חודשים. העורר השני הורחק ממשחקי הכדורגל של "מכבי תל אביב" או של כל קבוצה אחרת מליגת העל ובשתי הליגות שמתחתיה, למשך 15 חודשים. ההרחקה כוללת משחקים רשמיים, משחקי ידידות ומשחקי אימון וכן משחקים של נבחרות ישראל מן הנערים ועד הבוגרים. בית המשפט קבע שלשם קיום צווי ההרחקה, על העוררים להתייצב בכל עת שמתקיים משחק כדורגל שהצו חל עליו, כשעה לפני תחילת המשחק, בתחנת משטרה ולשהות בה עד שעה לאחר המשחק. בית המשפט סייג מעט את החלטתו בכך שאם העוררים 1 ו-3 יעמדו במשך שנה תמימה במגבלות ההרחקה האמורות, יופטרו מחובת התייצבות בתחנת המשטרה למשך יתרת התקופה. הוא הדין בעורר השני, אם יתמיד בקיום הוראות ההרחקה משך שבעה חודשים תמימים. הוראת ההרחקה חלה גם על אימוני קבוצת "מכבי תל אביב", אך בהקשר לכך לא ניתן צו המחייב התייצבות בתחנת משטרה. כמו כן, חויבו העוררים לחתום על התחייבות בסך 12,000 ש"ח שלא להפר את צווי ההרחקה [מ"ת 31859-11-14, כבוד השופט שמאי בקר].

הערר שלפניי סב על צו ההרחקה, וביתר דיוק על חובת ההתייצבות בתחנת משטרה לשם הבטחת קיומו.

במסגרת הודעת הערר, אישר בא כוח העוררים שיש ראיות לכאורה להתבטאות הגזענית המיוחסת לעוררים בכתב האישום. עיקר ההשגה של העוררים היא על משך תקופת ההרחקה, שהיא לסברתם בלתי מידתית ואינה מוצדקת בנסיבות העניין.