עמ"ת 52201-06-15

בקשת המעצר וההחלטות

1. לפני ערר העורר על החלטות בית משפט השלום בבאר שבע, מיום 14.6.15 (כב' השופט עטר), בהן קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עסקאות סמים. המדובר בשני אירועים של מכירה קמעונאית לכאורה של חשיש, במשקל 2.5 גרם. לפי כתב האישום, העורר ביצע שתי מכירות. הראשונה, בכך שמכר אצבע חשיש לאדם בשם ויקטור ביום 25/05/2015 בשעה 23:00 והמכירה השניה, נערכה כשעה אחר כך, בכך שמכר אצבע חשיש לאדם בשם שלום חי.

3. בית משפט השלום מצא ראיות לכאורה בדו"חות של שוטרים אודות תצפית שנערכה על ביתו של העורר. לעניין האישום הראשון - השוטר אורן דיווח כי קרוב לשעה 23:00 הבחין ברכב ובו ישבו שניים, ויקטור ורוויל, אשר עצר כ-5 מטר משער הכניסה לבית העורר. העורר נראה מקבל שטר מויקטור ומוסר לו דבר מה. ויקטור נראה מחזיק את הדבר בידו השמאלית, והחל בנסיעה. בהמשך לדיווח זה, דיווח השוטר בן כי המתין לרכב עליו דיווח השוטר אורן, ראה גם כן את היד השמאלית מאוגרפת ומחזיקה דבר מחוץ לחלון, וסימן לרכב לעצור. אז, מדווח השוטר בן, ויקטור הפיל מהיד השמאלית את הדבר שהיה בידו ונעצר. השוטר בן מציין כי תפס את האצבע ותגובת ויקטור הייתה "יפה כל הכבוד". עם זאת, ויקטור מסר גרסה ראשונית לפיה, "סתם הסתובבנו לא פגשתי באף אחד". דו"ח נוסף, של השוטר יניב מדווח כי גם הוא היה עם השוטר בן, אף הוא הבחין ביד השמאלית של ויקטור מאוגרפת מחוץ לחלון. הוא מספר כי נסעו אחריו, תוך שמירה על קשר עין וכאשר סימנו לויקטור לעצור, הוא הפיל את הדבר מה מהיד.

4. ויקטור, בחקירתו במשטרה, סיפר כי פגש את העורר, אמר לו שלום ומילות נימוסין והמשיך להסתובב עם הרכב ואז הופיעו הבלשים. לדבריו, אכן לחץ את ידו של העורר, אך לא נתן דבר ולא קיבל דבר. לגבי הטענה של השוטרים, כי נצפה מוסר שטר לעורר, הגיב "שקר כמו הבוף שנתפס שלא שייך לי". לטענתו של ויקטור, נאמר לו שנתפסו סמים רק לאחר שהגיע לתחנת המשטרה. אף הנוסע ברכב של ויקטור, רוויל, אישר כי היה עם ויקטור ברכב והם שוטטו בשכונה. אכן הם פגשו את העורר וויקטור לחץ לו יד. עם זאת, הכחיש את הטענה כי היד של ויקטור הייתה מאוגרפת מחוץ לרכב, או כי ויקטור העביר שטר.

5. לעניין האישום השני – מתייחס בית משפט השלום לדו"ח הפעולה של השוטר אורן, אשר מספר כי חמש דקות לפני חצות נראה אדם בשם שלום חי פוגש את העורר בכניסה לשער החצר, מוסר שטר כסף ומקבל אצבע חשיש. כן הוסיף, כי העורר נראה כאשר הוא מחזיק את האצבע כמו עיפרון, מציג אותה ושם אותה בידו של הרוכש. אז, דיווח כי הרוכש מתרחק. בהמשך לדיווח זה, מדווח השוטר בן, כי לאחר קבלת הדיווח יצר קשר עין עם שלום חי, קשר עין שנוצר עוד לפני שיצא מטווח הראיה של התצפיתן אורן. בן מדווח כי עשה חיפוש על שלום חי, אך לא מצא דבר בכיסיו וביקש ממנו להגיע למשטרה, על מנת לבצע את החיפוש במקום יותר מוצנע. לאחר ששלום חי הובל בניידת לתחנה, נערך חיפוש על גופו ולא נמצא דבר. שלום חי שוחרר לביתו. אולם, השוטר בן, כאשר חזר לניידת המשטרה, הבחין כי במקום שישב שלום חי יש אצבע חשיש שבורה לשניים. אז, ניגש מיד לביתו של שלום חי, הציג בפניו את האצבע שמצא, ותגובתו של שלום חי הייתה "אמרתי לך שאני מעשן".

6. בהקשר לאישום השני בית המשפט הסתמך גם על מזכר שערך הקצין אבי, אודות שיחה עם שלום חי. לפי המזכר, שלום חי אמר לו כי אם יודה שהסמים שלו, הרי בכך הוא מפיל את העורר, משום שעל פי התצפיות ידעו שהסם הגיע מהעורר. שלום חי אף הוסיף כי לו היה הבלש מניח תפילין היה מוצא את הסמים בחיפוש הראשון, שכן הסמים היו אז בשרוול. הקצין, בשלב מסוים, הפעיל הקלטה, ולפיכך חלק משיחה זו מוקלט.

7. שלום חי בחקירתו הראשונה הכחיש שפגש את העורר, אף כי הוא מכיר אותו ונמצא איתו בקשר טלפוני. כן הכחיש שהסם שלו וציין כי השוטרים השגיחו עליו ולא יכול היה לשמוט את הסם בניידת. בהודעתו השנייה, כאשר עומת עם ההקלטה, אמר כי מדובר היה בהעלאה של תיאוריה היפותטית, אך הוא עצמו כלל לא פגש את העורר באותו ערב.

8. העורר עצמו שמר על שתיקה בשתי חקירותיו ואף בעימות עם שלום חי.