עמ"ת 49461-07-15 מדינת ישראל נ' זידאן(עציר)

1.בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ד"ר ז' פלאח) שניתנה ביום 23.7.15 המורה על שחרורו של המשיב ממעצר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום במסגרת תיק 40853-04-15 בבית משפט השלום בחיפה המייחס לו, יחד עם אחרים, שלל עבירות הכוללות קשירת קשר לביצוע פשע, מידע כוזב, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית. המדובר בכתב אישום הכולל 8 אישומים המפרטים את נסיבות ביצוע העבירות הנ"ל בהזדמנויות שונות.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

3.בהחלטתו מיום 28.5.15 הורה בית משפט השלום, מפי כב' השופט ש' בנג'ו, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים כנגדו. במקביל הורה על שחרורם למעצר בית של שני הנאשמים האחרים נגדם הוגש כתב אישום יחד עם המשיב. בהחלטתו ציין בית משפט קמא כי מקור האבחנה נעוץ, בין היתר, בכך שכנגד המשיב תלוי ועומד בבית משפט תיק זהה על עבירות זהות ברובן במסגרתו נעצר המשיב ושוחרר למעצר בית בפיקוח שני הוריו. נאמר כי לא חלף זמן קצר והמשיב חזר לסורו וביצע לכאורה עבירות חמורות הזהות לעבירות בגינן נשלח למעצר בית. בית משפט קמא ציין כי קיים קושי אינהרנטי ביכולת חלופת המעצר להשיג את תכלית המעצר כשעסקינן בעבירות מרמה מהסוג הזה שמבוצעות תוך שימוש באינטרנט. לא בכדי נקבע כי קיימת עילת מעצר בשל יכולתו של העבריין להמשיך ולפגוע בציבור מרחוק באמצעות המחשב, מבלי שניתן הלכה למעשה לפקח עליו ולמנוע את הישנות העבירות. קושי זה תקף ביתר שאת לגבי המשיב אשר מהמסכת העובדתית העולה מכתב האישום משתקף תפקידו הדומיננטי בהיותו "המח" מאחורי ההתארגנות והשיטתיות שאפיינה את התנהלותם של הנאשמים. בית משפט קמא הוסיף כי צירופו של נתון זה להפרת מעצר הבית מלמד כי קיים קושי ממשי למנוע הישנותם של המעשים המיוחסים למשיב. לפיכך, הורה בית משפט קמא, כאמור, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

4.ערר שהוגש על אותה החלטה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 8.6.2015. בהחלטתו ציין בית המשפט, מפי כב' השופטת תמר נאות-פרי, כי על אף שמדובר בעבירות רכוש הרי שהיקף העבירות, התחכום בו בוצעו, משך הזמן במהלכו בוצעו העבירות והחבירה לשני הנאשמים האחרים מלמדת על מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור ולרכושו. עוד הפנה בית המשפט בהחלטתו, לקושי למנוע הישנות עבירה מהסוג המיוחס למשיב, אותה ניתן לבצע בכל טלפון נייד או מה שמכונה "טאבלט" או מחשב נייד. מעבר לכך, בית המשפט ראה ליתן משקל מכריע לעובדה שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו שעה שהוא נתון במעצר בית במסגרת תיק קודם אשר בו מיוחסות לו עבירות כמעט זהות. נאמר כי המסקנה היא שהמסוכנות נמצאת ברף הגבוה והסיכוי לכך שהעבירות תתבצענה שוב הינו גבוה במיוחד. בתוך כך הפנה בית המשפט גם לאמור בתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי קיים סיכוי גבוה להישנות העבירות אם כי המפקחים הותירו רושם חיובי וכאלה המסוגלים לאיין את המסוכנות. בסופו של דבר ראה בית המשפט המחוזי לדחות את הערר. בשולי החלטתו ולאחר שהביא עיקריה בפני הצדדים, הוסיף כי ייתכן ולאחר שיחלוף פרק זמן משמעותי, יהיה מקום לשקול מחדש את המשך מעצרו של המשיב וזאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי פרק הזמן שיחייב שקילה מחודשת של האיזון הראוי.

5.ביום 23.7.2015 הורשע המשיב על סמך הודייתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום לאחר שזה תוקן וכן הורשע בעבירות שיוחסו לו בתיק האחר שצורף לתיק העיקרי ועניינו עבירות זהות.

באותו מעמד עתר ב"כ המשיב לשקול מחדש את המשך מעצרו של שולחו וזאת לאור שינוי הנסיבות המתבטא בהודייתו ונטילת האחריות מצידו על מעשיו.

6.בהחלטתו שניתנה באותו מועד, ביום 23.7.2015, נעתר בית משפט קמא לבקשת ההגנה והורה על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא. נאמר בהחלטה כי המשיב הודה בביצוע כל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום שתוקן והודה בנוסף בעבירות נוספות בכתב אישום שהוגש על ידי לשכת התביעות בחיפה. בית משפט קמא ראה בהודייה זו כהבנה לאיסור שבמעשיו וכהבטחה שמעשים אלה לא יישנו בעתיד.

עוד הפנה בית משפט קמא למפקחים שהוצעו ואשר נמצאו על ידי שירות המבחן כמתאימים למלאכת הפיקוח. נאמר כי המפקחים שהוצעו עשו רושם של אנשים בוגרים ואחראים המבינים את משמעות המשימה שהם נוטלים על עצמם ומסוגלים להציב גבולות למשיב. בתוך כך הפנה בית משפט קמא לעובדה שהמשיב שוהה במעצר מיום 13.4.2015 כך שמדובר בפרק זמן ארוך שיש בו כדי להצדיק קיום דיון חוזר. בית המשפט הוסיף כי התרשם ושוכנע שהפרת התנאים בפעם הקודמת היתה מעידה ממנה למד המשיב לקח והסיכוי שהוא ישוב ויפר את תנאי השחרור הוא קטן מאוד.