עמ"ת 49228-09-14 בוזגלו(עציר) נ' מדינת ישראל

1.בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (להלן - בית משפט קמא), (כב' השופט נעמן אדריס) שניתנה ביום 18.9.14 בתיק מ"ת 1005-14, לפיה נעצר העורר עד לקבלת תסקיר מעצר בעניינו.

2.נגד העורר הוגש לבית משפט קמא כתב אישום, אשר מייחס לו ביצוע עבירות של תקיפת קטין וגרימת חבלה ממשית וכן תקיפה בנסיבות מחמירות - הכל לפי חוק העונשין, תשל"ז- 1977.

בקצרה אציין כי עניינו של כתב האישום באלימות שהפעיל העורר כלפי קטינים ובהם בנה הקטין של בת זוגו עת סטר לו בפניו וכן ילדיו הפעוטים אותם נער במספר הזדמנויות, עת התעוררה חמתו.  

3.עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה מבית משפט קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון ביום 10.8.10 שוחרר העורר לחלופה של מעצר בית מלא בבית אחותו בקריית עקרון, תחת פיקוחן של שתי אחיותיו ובתוספת של איזוק אלקטרוני.

ביום 17.9.14 הודיעה האחות המפקחת לאמה כי אינה יכולה להמשיך במשימת הפיקוח. נוכח זאת, הגיע העורר עם אמו לתחנת המשטרה שם נעצר והוגשה בעניינו בקשה לעיון חוזר ע"י המשיבה.

בדיון ביום 18.9.14 ביקש העורר לשנות את מקום מעצר הבית לבית אמו בצפת, בפיקוחה ובפיקוח אחותו. בית המשפט קמא הורה על מעצרו של העורר עד לקבלת תסקיר מעצר ודחה את המשך הדיון בעניינו עד ליום 23.10.14, על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

4.לטענת ב"כ העורר שגה בית המשפט עת עצר את העורר עד לקבלת התסקיר ולא קיבל את החלופה שהציג העורר. ב"כ העורר הפנתה למצבו המיוחד של העורר אשר סובל מפיגור שכלי קל ולדבריה קיימת שאלה באשר ליכולתו לעמוד לדין. לעניין זה הוסיפה באשר לקושי הרב בו מצוי העורר בעת המעצר מצד עצורים אחרים ולמצבו הנפשי הקשה. עוד הפנתה לעובדה כי במהלך החודש בו היה משוחרר בערובה לא הפר העורר את תנאי מעצרו ואף הסגיר עצמו מיד למשטרה מקום בו הודיעה לו אחותו כי אינה יכולה להוסיף ולפקח עליו. נוכח הדברים ביקשה כי בית המשפט יקבל את הבקשה ויורה על שחרור העורר בחלופה בבית אמו עד לקבלת התסקיר בעניינו.

מנגד התנגד ב"כ המשיבה לבקשה. הפנה לחומרת מעשיו של העורר ולעובדה שהמדובר בין היתר באלימות במסגרת התא המשפחתי. לדבריו, החלופה בבית האם הוצעה עוד בתחילת ההליך, אולם בית המשפט קמא שלל אותה נוכח קרבתה למגורי נפגעי האלימות מצד העורר, כמו גם עברה הפלילי של האם. בנסיבות אלו טען כי יש מקום לקבלת תסקיר מקצועי, טרם תינתן החלטה בדבר שחרור העורר.