עמ"ת 49216-07-14 אבו אלקיעאן(עציר) נ' מדינת ישראל

האישום והחלטות בתי המשפט

1. לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע מיום 24.7.14 (כב' השופט ר סולקין), בה התקבלה בקשת המדינה למעצר העורר תום ההליכים. זאת, בהמשך להחלטות כב' השופט עטר מיום 15.5.14 ומיום 6.7.14, וכן להחלטת בית משפט זה מיום 20.7.14 (במ"ת 26635-05-14).

2. נגד העורר הוגש כתב אישום אשר בנוסחו המתוקן מייחס לו עבירות קשירת קשר לפשע וסיוע ליציאה מישראל, לפי סעיף 2א לחוק מניעת הסתננות.

3. כתב האישום פותח בתיאור ארגון דאע"ש אשר חזונו ביצוע מלחמת קודש להשלטת הג'יהאד הסלפי בכל העולם, תוך התמקדות במדינות בהן המשטר אינו יציב, כבסוריה. אודות המערער, אזרח ישראלי, מתואר כרקע כי הוא נכנס במרשתת לאתרים סלפיים שונים, בהם גם ארגונים סלפיים קיצוניים, המבקשים להביא לשינויים בעולם באמצעות ג'יהאד צבאי. בין השאר, היה המערער בקשר, באמצעות הפייסבוק, עם פעילים שונים הלוחמים מטעם דאע"ש בסוריה.

4. עוד נטען בכתב האישום כי אחיו של המערער בשם עותמאן וקרוב משפחה בשם שפיק, קשרו ביניהם להגיע לסוריה דרך טורקיה ולהצטרף לשורות הלוחמים של דאע"ש במלחמה נגד של השלטון בדמשק.

5. לפי כתב האישום, פנה עותמאן אל המערער, סיפר לו על התוכנית וביקש את עזרתו. המערער הסכים והלווה להם 7000 ₪, להוצאות הדרך. למחרת, ביקש שפיק מהמערער להסיע את עותמאן ואותו לתפילה בהר הבית, בפעם האחרונה לפני היציאה לסוריה. המערער נאות לכך, והשניים נסעו לחברון על מנת לאסוף משם את עותמאן. בהיותם בחברון קנו עותמן ושפיק תיקים עבור הנסיעה.

6. עוד טוענת המדינה, כי במהלך הנסיעה מסר המערער לשפיק ולעותמאן, פרטים של שני אנשים המוכרים לנאשם מהפייסבוק שיוכלו לסייע לתאם את הגעת השניים לסוריה. למחרת, לבקשת עותמאן, הסיעו המערער לפגוש את שפיק. בהמשך היום שב עותמאן והתקשר לנאשם על מנת שיסייע לו באיתור אחד משני חברי הפייסבוק שאזכר.

7. לפי כתב האישום, שפיק ועותמאן אכן נסעו לטורקיה ומשם לסוריה, על מנת להצטרף לדאע"ש. המערער לא סיפר לאיש על נסיעה זו, עד אשר נשאל על ידי בני משפחה אודות העדרם של השניים.

8. בשלב הראשון של ההליך, הסכים ב"כ העורר דאז לקיומן של ראיות לכאורה. מטבע הדברים, דן בית משפט השלום בשאלת העילה ואפשרות החלופה. החלופה הראשונה אשר הוצעה אז הייתה מעצר בית בבית המשפחה בחורה. בהחלטה מיום 15.5.14, קבע כב' השופט עטר כי מדובר בעבירה שאשר בוצעה על רקע קרבה אידיאולוגית של המערער לארגון דאע"ש, לא נכון להחזירו את קרב בני משפחתו, שם בוצעה העבירה, והדיון נדחה לקבלת תסקיר. זאת, שמא ניתן למצוא חלופה מרוחקת, בקרב בני משפחה סמכותיים.