עמ"ת 40979-02-16 רשאידה(עציר) נ' מדינת ישראל

לפני ערר על החלטת בית משפט לתעבורה (כב' השופטת רז), מיום 2.2.16 בתיק 3263-01-16 לפיה הורה בית משפט על מעצר העורר עד תום ההליכים.

העובדות הצריכות לענין:

ביום 13.1.16 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לעורר עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בהיותו שיכור ונהיגה ללא ביטוח.

על פי עובדות כתב האישום ביום 9.1.16 נהג העורר בכביש החוף ברכב שברולט, לכוון דרום בעת שהיה פסול מנהיגה למשך 4 שנים (בית משפט תעבורה ת"א בתיק פ"ל380-11-13), נהג בשכרות, על פי בדיקת נשיפה, נמצאו 990 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.. באותו היום נחקר, ושוחרר העורר לביתו.

ביום 18.1.16 התקיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההלכים , אליו הגיע העורר בהיותו משוחרר.

בית משפט הורה בום 18.1.16 על מעצר העורר עד להחלטה אחרת ,בשל המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו, בין היתר לאור עברו התעבורתי, הכולל שתי הרשעות קודמות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה ,והרשעה בנהיגה בשכרות כשבגופו נמצאו 1140 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בית משפט קמא הפנה העורר לקבלת תסקיר , ולבחינת בקשת העורר לקבל טיפול גמילה במוסד

סגור.

ביום 2.2.16 הורה בית משפט על מעצר העורר עד תום ההליכים , ומכאן הערר.

בנימוקי הערר:

1.בית משפט קמא בקביעתו בדבר קיומן של ראיות לכאורה לנהיגת העורר ברכב.

2. בית משפט קמא טעה משביסס החלטתו על סתירות בגרסאות העורר, שכן העורר נחקר בהיותו בגילופין כשדעתו אינה צלולה כלל, על כן מידת הדיוק בדבריו מוטלת בספק.

3. העורר לא נתפס בשעת נהיגה ולא נהג ברכב לגרסתו, אלא אחר. העורר לא נקב בשמו של האחר , משום שלא רצה לפגוע בחבר שנהג בפועל, ובכך לגרום להרס חיי משפחתו.