עמ"ת 39592-04-16 אבו מדיעם(עציר) נ' מדינת ישראל

האישום ההליכים וההחלטות

1. לפני ערר על החלטות בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת שוש שטרית) מיום 1.3.16 ומיום 12.4.16, בהן הוחלט שיש ראיות לכאורה נגד העורר והוחלט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2. נגד העורר (שהוא הנאשם 5 או המשיב 5 בבית משפט השלום) וארבעה אחרים מבני משפחתו הוגש כתב אישום בגין אירוע אלימות רב משתתפים ומרובה שלבים, אשר ארע לכאורה ביום 11.2.16. המדובר לכאורה בסכסוך שהחל בין שתי קרובות משפחה, שהתפתח לכלל מעשי אלימות מגוונים של צדדים שונים של משפחה, המתגוררים בסמיכות זה לזה. כתב האישום מתייחס לתוקפים מפלג אחד, אשר לכאורה פעלו באלימות בחצר הפלג השני ובסמוך לו.

3. לעורר מיוחס שלב אחד באירוע בלבד, שלב אשר כונה בבית משפט השלום "השלב השלישי", המתואר בסעיף 11 לכתב האישום. החלטה זו, מתייחסת אפוא לעורר בלבד ולשלב זה בלבד. על פי כתב האישום וכעולה מתיק החקירה, לאחר האירועים הקודמים, הוגשו תלונות במשטרה. בסעיף 11 לכתב האישום נטען כי העורר, עם הנאשמים 3 ו- 4 הגיעו למתחם. כאשר ניסה הנפגע, אכרם, לסגור את דלת המתחם, משכו אותו העורר ונאשם 4, "אדם", אל מחוץ למתחם. אדם הפילו לארץ והעורר התיישב עליו, שלף "סכין יפנית" וחתך את אכרם בידו. נטען עוד כי בעת הזו הנאשם 3, "קאזם", הטיח אבן בראשו, וגרם לו לחבלת ראש.

4. הסנגור חלק על קיומן של ראיות, ולחלופין ביקש להסתפק בחלופת מעצר.

5. בית משפט השלום, בהחלטתו מיום 1.3.16, מצא ראיות לכאורה נגד העורר. בית המשפט, בפרק המתייחס ל"אירוע השלישי" הצביע על עדותו של אחד המעורבים, אחיו של אכרם, בשם עמאר, ועל עדותו של הנפגע לכאורה, אכרם. הודעתו של עמאר מאותו יום בשעה 11:02, מתייחסת לאירוע של תקיפת אכרם. לדבריו, הוא היה בחצר עם הוריו ועם אחד בשם עלא, כאשר ביתם של הפוגעים, לכאורה, נמצא מעבר לכביש. לדבריו, קאזם, נוח (שמו של העורר דנן הוא "נור", אך הוא מכונה גם "נוח") ואדם צעקו מהבית ממול קללות ואיומים. זאת, על כך שבנות המשפחה הנפגעת נלקחו לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה. בני הבית ממול כינו את בני משפחת העד "מלשינים". לדבריו, גם נזרקו אבנים אל חצר הבית ואף אם אינו בטוח אם מישהו נפגע מאבנים אלה, ראה שנגרם נזק לדלתות וכלי רכב שהיו בחוץ. לדבריו, גם ילדים קטנים הצטרפו לזריקת האבנים. עמאר מספר עוד כי אביו אמר לבני המשפחה שלו שלא להשיב, ולהשאיר הטיפול למשטרה. אז, האח אכרם יצא החוצה, משום הגיעו שיח'ים שרצו להיכנס, ואכרם התכוון לסגור את דלת החצר שהייתה פתוחה וכן לקרוא לעלא שהיה בחוץ.

6. לדברי עמאר, בשלב זה, "נוח" (העורר) ואדם תפסו את אכרם והחלו להכות אותו, כאשר הם אוחזים במקלות. לאחד מהם הייתה גם סכין קטנה והשניים חתכו את אכרם בידו. לדבריו, עלא הגיע להפריד ונפגע בראשו מאבן. באותה עת, קאזם זרק אבן גדולה ופגע בראשו של אכרם, תוך כדי כך שאכרם מותקף על ידי השניים האחרים. עמאר מספר שאכרם נפל על הרצפה כתוצאה מהתקיפה ודימם מהראש. עמאר הבהיר כי ראה את השניים תוקפים במקלות. יחד עם זאת, הוא לא ראה במו עיניו את התקיפה בסכין, אך שמע על כך מפי אכרם וראה סכין זרוקה בצד. עמאר סיפר עוד כי כפי הנראה, בעת עדותו, אכרם נלקח לטיפול רפואי.

7. אכרם עצמו מספר בהודעה משעה 18:07 באותו יום, כי היה עם עמאר, עם עלא ועם אמו בחצר וביקש לגשת לסגור את השער, נוכח זריקות אבנים. לדבריו, כאשר הגיע לשער, משך אותו העורר החוצה, יחד עם אדם נוסף שלא הספיק לזהות והשניים נתנו לו מכות בכל הגוף. הוא מספר כי העורר הפיל אותו על הארץ, ישב עליו וחתך אותו בידו, באמצעות סכין יפנית. אז, לדבריו, הגיע קאזם וזרק עליו אבן גדולה, בה אחז בשתי ידיים. אכרם מספר כי בני משפחתו משכו אותו לתוך הבית, אך אין הוא זוכר מי משך אותו. עוד סיפר כי הגיע עם עמאר לתחנת המשטרה, על מנת להגיש תלונה אך, מכיוון שלא חש בטוב, פונה באמצעות אמבולנס לקבל טיפול רפואי ושב לעת ערב לתחנה. החוקר רושם כי הוא מזהה חתכים ביד ימין, חבלת ראש, כמו גם כתמי דם על החולצה ואלה צולמו. הוגשו גם תעודות רפואיות.