מדינת ישראל נ' בר (עציר)

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת איילת הוך טל) בתיק מ"ת 32416-07-18 מיום 1.8.18 לפיה הורה בית משפט קמא על שחרור המשיב לחלופת מעצר בית מלא "בית הניצחון" שברחוב הגפן בחיפה תחת פיקוחם של המדריכים ומנהל בית הניצחון מר אריק בנסון ובתנאים נלווים.

בין יתר התנאים נקבע כי נאסר על המשיב להתייחס בצורה פוגענית לדרי הבית, כי המדריכים יוודאו שהוראה זו נשמרת והפרתה תהווה עילה להזעקת המשטרה.

העוררת טוענת כי אין בתנאים אלה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב, זאת מאחר שבית הניצחון אינו חלופה מפוקחת והפיקוח המתבצע במסגרתו אינו מספיק.

נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום שהוגש נגדו בחודש פברואר 2018 ובו הוא מואשם כי ביום 22.6.17 תקף את אמו ואחותו עימם הוא התגורר וכן בהפרעה לשוטר, אשר הוזעק לבית ועצר את המשיב (להלן: "כתב האישום הנוסף").

ב"כ המשיב טוען כי מדובר במקום אליו בתי משפט שולחים לחלופת מעצר. לדיון היום התייצב מנהל הבית מר אריק בנסון אשר, בהסכמת העוררת, אמר מספר דברים.

לדברי מר בנסון במקום שוהים כיום 8 אנשים, בבוקר נמצאים איתם 3 מדריכים, אחר הצהריים ובערב 2 מדריכים ובלילה ישן במקום מדריך אחד. שוהים בבית, עובדים בבית, בגינה, במטבח ואף עורכים תפילות. הוא ומשפחתו גרים אף הם בבית. השוהים במקום מתגוררים בחדרים של ארבעה אנשים ויש חדר בו מתגוררים שני אנשים. לדבריו המשיב יכול לשהות בחדר עם אדם אחד נוסף.

מדובר למעשה בגלגול שלישי של דיונים בבקשת המעצר. על החלטות קודמות של בית משפט השלום הוגשו עררים אשר התקבלו בשל כך שחלופת המעצר לא הייתה טובה מספיק.

לאחר שעיינתי בתיקי החקירה, בהחלטת בית משפט קמא ובשאר החומר שבפניי סבורה אני שיש מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

עיינתי בתיקי החקירה ונוכחתי לדעת כי קיימות ראיות לכאורה (ועל כך אין מחלוקת). עוד ראיתי כי על פי הראיות, המשיב נוהג באלימות, בין מילולית ובין פיזית, בשל דברים של מה בכך. כך עולה מכתב האישום הנוסף בו בשל כך שאחותו של המשיב שמטה דבר מה מידה הכה אותה המשיב בראשה במכות אגרוף והמשיך וסטר על פניה לאחר שקראה לאמה. כאשר האם נזעקה לעזרתה תקף העורר גם אותה במכת אגרוף בראשה ובאלימות נוספת וחזר והכה את אחותו בגבה במכת אגרוף. בהמשך הוא שב ותקף את אמו בכך שהשליך לעברה תיק ולאחר שהגיעו השוטרים לעצרו השתולל והפריע להם במילוי תפקידם.

כך עולה גם מכתב האישום ומחומר הראיות בתיק דנן הכולל ארבעה פרטי אישום. מכתב האישום עולה כי הנאשם איים איומים קשים על שניים משכניו (בני זוג) ללא כל סיבה נראית לעין או בשל כך שאחד מהם הזיז את אופניו של המשיב אשר חסמו את הכניסה והמעבר לגרם המדרגות (כאן איים המשיב על המתלונן כאשר הוא מוציא מכיס מכנסיו חפץ כסוף שנראה חד והפנה אותו אליו בצורה מאיימת) בין היתר אמר למתלונן "פעם הבאה שתיגע לי באופניים אני אוציא לך את העיניים" וכן "יא בן שרמוטה אני יחתוך אותך". לפי פרט אישום נוסף איים המשיב ואף ירק על המתלוננת, יריקה שפגעה בפניה לאחר שעברה לידו בעת שיצא מדירתו עם כלבו. גם במהלך חקירתו במשטרה השמיע המשיב, בפניי החוקרת שחקרה אותו, איומים שיפגע במתלוננים ובין היתר אמר: "אני לא מערב משטרה, אני לא אוהב משטרה, אני אוהב לטפל בזה בעצמי... פעם הבאה שובר לו את הפנים, אני לא צריך משטרה, אני בפעם הבאה עובר לבית בלי דתיים בלי דוסים". עוד אמר, בין היתר: "בן אדם מטומטם, אני יעיף לו בוקס לשיניים, הוא לא יחייך יותר... אנחנו מטפלים בו עם החבר'ה לא עם המשטרה... אם הוא עוד פעם יחייך לי בפני או יגיד לי מילה אני והחברה שלי פשוט נפרק אותו מכות ושום משטרה לא תעזור לו, הוא ידמם על הרצפה בתוך הבניין שלו לא אכפת לי" ועוד הוסיף כהנה וכהנה.