עמ"ת 37770-05-16 ח.(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה זו עניינה מחלוקת שנתגלעה בין המשטרה לבין בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע. זאת,  לגבי השאלה אם ניתן וראוי לקיים שמירה משטרתית על עציר מסוכן, הנשלח להסתכלות בבית חולים פסיכיאטרי, מקום בו אין בית החולים בעצמו מתיימר למנוע אפשרות בריחה. עצם קיומה של המחלוקת גרמה להפרת הוראות של בית המשפט הדן בשאלת המעצר. טענת הסנגוריה היא שהפרת ההוראות פגעה בזכויות העצור וצריכה להביא לשחרור מן המעצר.  

ההליכים לפני בית משפט השלום 

1. לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת ש' שטרית) מיום 15.5.16, בה הוחלט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

2. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים ופציעה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, נכנס העורר לחדר בו ישנה אחותו והחל להכותה במוט ברזל. כך, גרם לחבלות של ממש, בדמות שריטות מדממות בזרוע, באמה, באצבעות היד וכן בכף הרגל. זאת, תוך שהוא צועק לעברה "את רוצה למות". במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה הוסיף העורר ואיים כי, לכשתחזור הביתה, יכה אותה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה את הארכת מעצרו של המשיב, וזאת על יסוד המסוכנות העולה מעבירת אלימות במשפחה ובשים לב לעברו הפלילי.

    

    

   הוראה ראשונה להסתכלות פסיכיאטרית

4. בדיון מיום 28.3.16 הוסכם על הארכת המעצר עד החלטה אחרת, ודחיית הדיון לשם קיום בדיקה פסיכיאטרית, לרבות הסתכלות באשפוז מוסכם, לפי הצורך. בית המשפט הוסיף והורה ביחס לתקופת האשפוז כי "המשיב ישהה בתנאי מעצר".

5. לאחר בדיקה פסיכיאטרית ראשונית במשרדי הפסיכיאטר המחוזי, החליט הפסיכיאטר המחוזי על אשפוז לצורך הסתכלות, במסגרת הוראת בית המשפט. בהתאם לחלוקת הסמכויות בין שב"ס לבין המשטרה, נלקח העורר על ידי משטרת רהט לבית החולים לצורך אשפוזו. הוא לא התקבל בבית החולים, עקב דרישת המשטרה להעמיד "זקיפות" במקום. היינו, שמירה מתמדת של שוטר על העורר. דרישה, לה לא ניתנה הסכמת בית החולים. בנסיבות אלה, הוחזר העורר למעצרו. התביעה הודיעה על התפתחות זו לסנגור, והסנגור הגיש בקשה מיידית לבית המשפט להורות על שחרורו וכן על בדיקתו הפסיכיאטרית. המדינה התנגדה בכתב, וביקשה כי בית המשפט יתן צו לבית החולים לקבל את המשיב. בהחלטות בפתקיות, נקבע כי המשיב יישאר במעצר עד לדיון בעניין.

6. בדיון שהתקיים ביום 6.4.16, הודיע הסנגור כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. אולם, הסנגור ביקש לשחרר את העורר לחלופת מעצר, אשר תתבטא בפועל באשפוז בבית החולים להסתכלות. זאת, לאחר שלא קוימה הוראת בית המשפט, ולא התקיימה בדיקה פסיכיאטרית בעניינו של העורר. הסנגור טען כי דרישת המשטרה להעמיד זקיפות אינה סבירה בנסיבות העניין, שכן לדבריו "המחלקה הזאת, מחלקה 16, היא מחלקה סגורה, היא מגודרת ומסוגרת, הכניסה אליה מפתח אחד שצריך לעבור שלוש דלתות כדי להגיע למחלקה עצמה. כל דלת צריך לעבור אינטרקום והדלת נפתחת באמצעות זמזם. לצאת משם ללא רשות זה לא פשוט". כפי שיובהר בהמשך, מידע זה שנמסר על ידי הסנגור, נסתר חזיתית וחד משמעית על ידי הגורמים הרשמיים של בית החולים.