עמ"ת 36986-06-15 אדוג(עציר) נ' מדינת ישראל

הערר והמחלוקת בין הצדדים

1. לפני ערר המדינה על החלטות בית משפט השלום באשקלון, מיום 15.6.15 (כב' השופט א' דהאן), בה קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2. נגד העורר ושניים אחרים הוגש כתב אישום, המייחס לעורר חמישה אישומים בתחום הסמים. המדובר בתיק המבוסס על עדותו של סוכן משטרה, עבריין לשעבר. על פי האישום הראשון מכר הנאשם לסוכן, בתקופה שעוד טרם הפך לסוכן, כחצי ק"ג חשיש, בתמורה ל- 41,5000 ₪. הסוכן שילם רק 25,000 ₪ מתוך סכום זה. לאחר הפיכתו לסוכן, סיכם הסוכן עם העורר כי את היתרה ישלם בתשלומים. האישום השביעי עניינו תוצאות החיפוש בביתו של העורר בעת מעצרו. שם נתפסו משקל אלקטרוני, סכום של 13,500 ₪ במזומן וכן שישה שיקים עליהם לא צוין שם המוטב, שערכם הכולל כמעט 90,000 ₪. כן נתפסו כ- 0.61 גרם קוקאין וכן קנאביס במשקל של כ 0.26 גרם, אשר לטענת המדינה לא נועדו לצריכה עצמית. אודות אירועים אלה לא הייתה מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה, אם כי טענת הנאשם היא כי הסמים שנתפסו בבית נועדו לשימוש עצמי בלבד.

3. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשלשה אישומים נוספים אישומים 2, 3 ו-4 . אישומים לגביהם פנה הסוכן אל הנאשם, ביקש לקנות סמים, והסוכן הפנה אותו לקנות הסמים משני הנאשמים האחרים, מהם באמת קנה הסוכן בסופו של דבר. לגביהם טען ב"כ העורר בבית משפט השלום, כי הסוכן היה בבחינת "סוכן מדיח", וחלה עליו הגנת "פח יקוש". אולם, הסנגור שוכנע מנימוקי בית משפט השלום, המפורטים והמלומדים, אשר דחה טענה זו, ולא עמד על טענה זו בערר.

4. עם זאת, למרות שהסנגור מסכים שיש ראיות לכאורה לשלשה אירועים אלה, יש מחלוקת בין הצדדים לגבי משמעותם של שלשה אישומים אלה והאירועים סביבם, מבחינת הערכת מידת המעורבות של הנאשם בעולם הסמים. דבר, המשליך באופן ישיר על האופן בו נבחנת האפשרות לקבל חלופת מעצר בעניינו. הסנגור סבור כי הראיות מלמדות כי הנאשם למעשה נטש את עיסוקו בסחר סמים, מתרכז בלימודיו ובעניינים אחרים, ולפיכך הפנה את הסוכן לאחרים. דבר, המאפשר בחינה אוהדת של אפשרות להסתפק בחלופת מעצר. לעומתו, סבורה המדינה כי מכלול הנסיבות מלמד על המשך המעורבות העמוקה של העורר בעולם הסמים. מעורבות, שהיא ברמה שכזו שאינה מאפשרת לבחון כל חלפת מעצר בעניינו.

5. מכאן, ערר הסנגור על כך שבית המשפט הורה על מעצרו של העורר, ללא בחינה של חלופת מעצר, כך שאפילו לא הורה על תסקיר בעניינו. זאת, למרות שנתקבלו חלופות מעצר בעניין המעורבים האחרים, כפי שהדבר נעשה לא פעם בעבירות מסוג זה. המדינה תומכת יתדותיה בהחלטת בית המשפט וסבורה שאין מקום לכל חלופה. המדינה אף סבורה כי בית המשפט המעיט בהערכת מידת המעורבות של העורר, ומצביעה על אינדיקציות כי למרות שהעורר הפנה הסוכן לאחרים, למעשה הוא קשור באופן הדוק לעסקאות שבוצעו.

   החלטת בית המשפט לעניין המסוכנות

6. ראוי לציין כי בית המשפט החליט, בתחילת הדרך, להורות על מתן תסקיר מעצר בעניינו של העורר. עם זאת, לאחר עיון בראיות, הגיע למסקנה שיש להורות על מעצר עד תום ההליכים, מבלי להמתין לתסקיר. כאמור לעיל, עיקר החלטתו של בית המשפט נסובה על טיעוני הצדדים כפי שנטענו בפניו. אולם, לצורך הדיון עתה, יובאו החלקים הרלוונטיים למחלוקת כפי שהיא עומדת עתה.

7. ראשית, בית המשפט לא קיבל את עמדת המדינה כי הנאשמים האחרים פעלו בשליחותו של העורר. עם זאת, בית המשפט עמד על אינדיקציות אחרות למעורבות העמוקה של העורר, בעולם הסמים. זאת, תוך הצבעה על נסיבות שונות העולות מהתמלילים.

8. כך, בין השאר, הצביע בית משפט השלום על תוכן השיחה מיום 17.2.15, בה הסוכן משיב כספים לעורר ושואל אם יש "משהו" מעניין. תשובת העורר הייתה כי הוא יכול לבדוק, וכי אין הוא מוכר בעצמו. אגב כך, הוא מציין כי אינו יכול עוד למכור סמים באשראי ("אוויר"), משום שבחלק מן המקרים לא קיבל את הכסף. עם זאת, הוא מפליג ומשוחח עם העורר על מחירים, איכויות של סמים, ועוד. הוא מסכם כי הסוכן יפנה אליו בעתיד, קובע קוד דיבור בטלפון ומודיע כי ייתן לסוכן תשובה. יוער כי בית משפט השלום היה מודע היטב לכך כי לסנגור מספר הערות על התמליל.