עמ"ת 35516-11-15 טאטור(עציר) נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (להלן - בית משפט קמא), (כב' השופט אדריס נעמן) שניתנה ביום 12.11.15 בתיק מ"ת 4495-11-15, לפיה נעצרה העוררת עד לקבלת תסקיר מעצר בעניינה.

2.כנגד העוררת הוגש כתב אישום, במסגרתו יוחסו לה עבירות של הסתה לאלימות ותמיכה בארגון טרור. עבירות לפי סעיף 144 ד 2 לחוק העונשין התשל"ז – 1977, ולפי סעיף 4(ב) + (ז) לפקודה למניעת טרור, תש"ח – 1948.

בקצרה אציין כי על פי כתב האישום, העוררת פרסמה במועדים שונים פרסומים בעמודי הפייסבוק והיוטיוב שלה, בהם יש קריאות לעשיית מעשה אלימות או טרור ודברי הזדהות, שבח ועידוד עם מעשי אלימות או טרור.

3.עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה מבית משפט קמא לעצור את העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. בדיון מיום 12.11.15 קבע בית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר כנגד העוררת והיא נשלחה לשם קבלת תסקיר מעצר, כאשר המשך הדיון בעניינה נקבע ליום 2.12.15.

על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

4.בדיון לפניי הסכים ב"כ העוררת כי לצורך הדיון בערר קיימות ראיות לכאורה וכן קיימת עילת מעצר, הוא התמקד בחלופת המעצר. לטענתו שגה בית המשפט קמא עת לא בחן כבר בשלב זה חלופת מעצר בעניינה של העוררת. לעניין זה הפנה לעובדה כי העוררת נטולת כל עבר פלילי ואף הפנה לנסיבותיה האישיות יוצאות הדופן. הוסיף כי העוררת שללה כל תמיכה בארגון טרור ופרסמה את שיריה ללא כל מטרה להסית, אלא מתוך כוונה להזדהות עם הנפגעים.

מנגד התנגדה ב"כ המשיבה לבקשה. הפנתה להחלטת בית המשפט קמא אשר שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים בעניינה של העוררת ולחומרת המיוחס לה, וודאי בעת הזו. עוד הפנתה לפסיקה התומכת בטענותיה.

דיון והכרעה:

5.לאחר שבחנתי את הערר ושמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דינו של הערר להתקבל באופן חלקי.