מדינת ישראל נ' שיבלי (עציר)

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת מנאל חליחל-דיאב) מיום 14.11.17, במסגרתה שוחרר המשיב לחלופת מעצר בכפר חג'אגרה.

2.נגד המשיב הוגש לבית משפט קמא כתב אישום, אשר מייחס לו ביצוע עבירות של החזקת נשק ושיבוש הליכי משפט - הכל לפי חוק העונשין, תשל"ז- 1977.

בקצרה אציין כי עפ"י כתב האישום החזיק המשיב בסלון ביתו בכפר שיבלי אקדח מסוג סמית אנד ווסון, מחסנית מלאה בכדורי 9 מ"מ וכדורים נוספים. המשיב אף ניסה להכשיל בדרכים שונות את החיפוש במסגרתו נתפסו האקדח והכדורים.

3.עם הגשת כתב האישום, ביקשה העוררת מבית משפט קמא לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון מיום 23.10.17 קבע בית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר בתיק והמשיב נשלח לשם קבלת תסקיר מעצר בעניינו.

לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, קיים בית המשפט קמא מספר דיונים, ובהחלטתו מיום 14.11.17 הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בית מלא בבית בכפר חג'אגרה, תחת פיקוח של שלושה מפקחים, בכפוף להפקדה כספית ותנאים נוספים.

בנימוקיו הפנה בית המשפט לתסקיר שירות המבחן, אשר המליץ בשורה התחתונה על שחרורו של המשיב בחלופה, גילו של המשיב, התקופה הארוכה בה לא נפתחו כנגדו תיקים והאמון שמצא במפקחים שנחקרו לפניו.

על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

4. לטענת ב"כ העוררת שגה בית המשפט עת שחרר את המשיב בחלופת מעצר חרף עבירת הנשק המיוחסת לו, כאשר בפסיקה נקבע כי הכלל בעבירות מעין אלו הוא מעצר עד תום ההליכים. העוררת הפנתה לתסקיר בעניינו של המשיב, אשר מצא כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה בינונית- גבוהה וטענה כי בנסיבות אלו לא ניתן לתת במשיב כל אמון ולא היה מקום לבחון חלופה בעניינו. הוסיפה והפנתה לעברו הפלילי של המשיב.

מנגד התנגד ב"כ המשיב לבקשה, תוך שטען כי החלטת בית המשפט קמא נכונה ומאוזנת. הפנה להלצת שירות המבחן כמו גם לנסיבותיו האישיות של המשיב.