עמ"ת 34525-02-15 דבסאן(עציר) נ' מדינת ישראל

עובדות והחלטות

1. לפני ערר על החלטות בית משפט השלום בבאר שבע, כב' השופט י' עטר, מיום 15.1.15 ומיום 15.2.15, בהם נקבע כי יש ראיות לכאורה נגד העורר, כי קיימות עילות מעצר וכי לא ניתן להורות על חלופת מעצר בעניינו.

2. בקשת המעצר של המדינה מבוססת על כתב אישום המייחס לו עבירות בנשק, מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וחבלה במזיד. על פי כתב האישום, קצין שב"ס בשם יניר היה ממונה על אימוני ירי של סוהרים. לאחר המטווחים, היו נותרים אצלו מאות כדורי אקדח. העורר גנב כדורים כאלה משב"ס ומכר לעורר במספר רב של הזדמנויות. העסקה הראשונה בין השניים היה מכירה של רכב מאזדה ליניר, עליו שילם יניר בכסף מזומן ובמספר "תשלומים" של כדורי אקדח. בעסקה מאוחרת יותר, החליפו השניים טויוטה במאזדה, ועל יניר היה לשלם יתרה בת 50,000 ₪, מתוכם 20,000 ₪ שולמו במזומן, והיתרה אמורה הייתה להיות משולמת בכדורי אקדח ב"תשלומים" רבים. במסגרת זו הועברו כ- 2000 כדורים כנגד קיזוז של 4000 ₪ מהחוב. שנה מאוחר יותר בוצעה עסקה דומה עבור רכב מאזדה נוספת, כאשר שוב קוזזו עשרות אלפי שקלים מהתשלום לנאשם, על ידי העברת כדורים, במשלוחים רבים של 300 כדורים. ובסך הכול העביר יניר לעורר אלפי כדורי אקדח בתמורה לעשרות אלפי שקלים.

3. עוד נאמר בכתב האישום כי השניים נדברו להיפגש ביום 20.7.14 בכניסה לרהט. יניר הגיע ברכב המאזדה האחרון שרכש מהעורר. העורר הגיע ברכב טויוטה, וחנה בסמוך לעורר. העורר ירד מהרכב וקנה 300 כדורי אקדח, בתמורה ל- 500 ₪. שוטרים ברכב משטרתי, אשר היו בתצפית על המפגש, הגיעו וחסמו את נתיב הנסיעה. העורר, נסע לעברם במהירות גבוהה, עלה על אי תנועה, פגע ברכב המשטרה ונמלט מהמקום תוך נסיעה בניגוד לכיוון התנועה וזריקת הכדורים. העורר הצליח, לאחר מרדף, להימלט.

4. יאמר, כי למשיב עבר פלילי במגוון עבירות, בהן הפרעה לשוטר, פעמיים הפרת הוראה חוקית, זיוף מרמה והתחזות, כולן עבירות המקשות על מתן אמון בחלופת מעצר. אולם, רוב העבירות בעברו של המשיב הן עבירות אלימות משמעותיות, בגינן ריצה עונשי מאסר בפועל, דבר המעצים מאוד את המסוכנות בהקשר לעבירות בנשק.

5. עוד יצוין כי ניתן תסקיר בעניינו של המשיב, אשר העריך כי נשקפת ממנו רמת סיכון גבוהה, נוכח עברו הפלילי, העובדה שענישה אינה מרתיעה אותו, אי קבלת סמכות החוק וקשיים כלכליים ואישיותיים אשר עלולים להוות רקע לביצוע עבירות. לעניין החלופה שהוצעה, שירות המבחן לא מצא בערבים פגם לעצמם, אך לא סבר כי חלופה זו מספקת נוכח רמת הסיכון הגבוהה.

6. בית משפט השלום קבע כי ישנן ראיות לכאורה נגד העורר, למרות טענות הסנגור כי זהותו של קונה התחמושת לא הוכחה כדבעי. הראיות מבוססות על עדותו של יניר, אשר תיאר את מערכת היחסים בין השניים על פני השנים האחרונות, על עסקאות התחמושת ועל שיחות הטלפון עמו, בהן קרא לו "השייח'". שיחות, אשר הוקלטו במסגרת המעקב של המשטרה אחר יניר. לדברי יניר, פגש את העורר פעמים רבות. יניר לא ידע את שמו המלא של העורר, אלא ידע כי שמו זוהיר או זוהר, וכאשר הוצגה לו תמונת העורר (תמונה יחידה ולא מסדר), הצביע עליה כעל "השייח'". עוד ציין בית משפט השלום הנכבד, כי ראייה זו מחוזקת בכך שבתוך רכב הטויוטה שהגיעה לבצע העסקה (אשר לאחר שנמלטה, נמצאה נטושה תוך זמן קצר), נמצא ארנקו של העורר. כן מתחזקות הראיות בכך שהעורר שמר על שתיקה מוחלטת בחקירתו. בית המשפט מצא פגם בכך שלא נעשתה פעולה נוספת לחיזוק הזיהוי של העורר, אך מצא כי די בראיות לצורך המעצר, כן קבע כי טענות הסנגור כנגדן צריכות להיבחן בתיק העיקרי.

7. לעניין עילות המעצר ואפשרות החלופה, קבע בית המשפט הנכבד, כי קיימת עילת מעצר הן מחמת המסוכנות, הן מחמת החשש לשיבוש מהלך החקירה והן משום החשש להימלטות. החשש להימלטות מבוסס על כך שהעורר היה דרוש חקירה לתקופה ממושכת. נעשו ניסיונות לאתרו באמצעות בני משפחתו, והוא לא נתפס אלא לאחר מארב שהוכן על בסיס מידע מודיעיני. כן קבע בית המשפט כי קיימת אינדיקציה לכך שהמשיב הגיע לביתו של עד התביעה העיקרי נגדו (ירין), אשר היה במעצר בית, ומכאן חשש לשיבוש מהלכי משפט. האינדיקציה היא מעדות אשתו של ירין, אשר סיפרה כי למקום מעצר הבית של ירין הגיעו שני בני מיעוטים, אשר חיפשו את ירין. האחד הציג עצמו כחבר של ירין בשם "זוהיר".

8. לעניין המסוכנות, צויין כי למשיב עבר פלילי מכביד. הוא אף ריצה מספר מאסרים בפועל, ושוחרר מהאחרון שבהם לא מזמן. צוין עוד כי המלצת שירות המבחן שלילית ורק לעיתים נדירות יסטה בית המשפט מהמלצה שלילית.