עמ"ת 34495-08-14 קאסם(עציר) נ' מדינת ישראל

1. ערר על החלטתה של כב' השופטת ד. פיינשטיין מיום 22.8.14 בה קבעה כי קיימות ראיות לכאורה למיוחס לעורר והורתה על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ארבעה מקרים שונים של תקיפת המתלוננת היא אשתו. מדובר באירועים שהתרחשו במהלך החודשים יולי- אוגוסט, האחרון ביניהם ביום 13.8.14.

במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים וביום 22.8.14 ניתנה ההחלטה נשוא הערר.

2. על פי ההחלטה התרשם בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה למיוחס למשיב ואין בסתירות לכאורה בין גירסאות המתלוננת לאחותה כדי לכרסם בחוזק הראיות. עוד נאמר בהחלטה כי מדובר בזוג צעיר הנשוי תקופה מאוד קצרה במהלכה כבר מיוחסים למשיב ארבעה אירועים שונים וניכרת הסלמה בהם. בהחלטה נאמר כי מאחר ואין ביכולת בית המשפט לעמוד במסגרת הדיון על מסוכנות המשיב ואף לא על הבנת המפקחים למידת החומרה של המעשים המיוחסים למשיב וליכולתם לפקח עליו, יש מקום להזמנת תסקיר מעצר בעניינו. בית המשפט הורה על עריכת תסקיר עד ליום 29.9.14 בשים לב לעומס הקשה על שרות המבחן ולמועדי החגים.

3. לטענת העורר טעה בית המשפט עת לא נתן משקל מספיק לעובדה כי יש סתירות והעצמה ברורה בעדויות בנוגע לכל ארבעת האירועים נשוא כתב האישום אשר מחלישים את הראיות באופן המטה את הכף לטובת חלופת מעצר עוד בטרם קבלת תסקיר. מוסיף וטוען העורר כי טעה בית המשפט בכך שלא שקל את העובדה כי העורר נטול עבר פלילי והחזקתו במעצר חודש וחצי עד לקבלת תסקיר מהווה פתרון לא מידתי. עוד טוען העורר כי טעה בית המשפט בכך שלא שמע את המפקחים שהוצעו ולא עמד על הבנתם למעשי העורר ועל יכולתם לפקח עליו. לבסוף טוען ב"כ העורר כי מהעורר לא נשקפת מסוכנות לכלל הצבור וניתן להפיגה באמצעות נתק מהמתלוננת ופיקוח מתאים.

לטענת ב"כ המשיב הסתירות עליהן הצביע העורר הן מינוריות וניתנות להסבר. בנסיבות העניין מדובר במסוכנות גבוהה במסלול הסלמה. זאת, כאשר בני הזוג נשואים רק 6 חודשים. אשר על כן לטענת ב"כ המשיב לא היה מקום לבחון את המפקחים בטרם יעורב הגורם המקצועי, הוא שרות המבחן, שיבחן את המפקחים ואת העורר.

4. עיינתי בכל חומר החקירה. אכן קיימות אי התאמות מסוימות בהודעות, אותן פירט ב"כ המשיב בהודעת הערעור. כך למשל בעוד שבהודעתה מיום 14.8.14 מתארת המתלוננת כי בתחילת האירוע נשוא האישום הראשון המשיב סטר לה בלחי ימין ולאחר מכן סטר לה והכה אותה במקומות נוספים בגוף, בהודעתה מיום 18.8.14 היא מתארת שתי סטירות שסטר לה המשיב בתחילת הארוע ואינה מתארת באותו שלב סטירות ו/או מכות לחלקי גוף נוספים אלא אך לאחר מכן בתשובה לשאלה. בעוד שבעדותה מיום 14.8.14 מציינת המתלוננת כי בהמשך אותו ארוע המשיב ישב על בטנה והכה אותה, בעדותה מיום 18.8.14 היא אינה מזכירה זאת.

עם זאת אין בחוסר התאמות אלו ובנוספות עליהן הצביע ב"כ העורר כדי לכרסם בגרעין הקשה של הראיות לכאורה למיוחס למשיב. גרעין העולה מהודעות המתלוננת, אחותה ואביה, מהתעוד הרפואי בנוגע לאישום האחרון לרבות תמונות המתלוננת למחרת הארוע, כמו גם מהודעת המשיב עצמו אשר מכחיש כל פגיעה במתלוננת באירוע האחרון, הודעה שאינה עולה בקנה אחד עם התמונות שצולמו למחרת האירוע.

דינן של אי ההתאמות עליהן הצביע ב"כ המשיב להתברר במסגרת התיק העיקרי ואין בהן בשלב זה כדי להטות את הכף לכוון חלופת מעצר אף בהיעדרו של תסקיר.

5. אופיים של האישומים המיוחסים למשיב, הישנותם, תדירותם – תוך פרק זמן קצר יחסית, וההסלמה העולה מהם מעידים על מסוכנות.