עמ"ת 33778-07-14 מדינת ישראל נ' יונגר(עציר)

החלטה

זהו ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקווה (כב' השופט חיסדאי).

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של נשק ושתי עבירות של החזקת סמים.

מדובר במי שמואשם בכך שהחזיק במטען חבלה אלחוטי מאולתר במחסן הסמוך למשרדו הנמצא מתחת ליציע אולם הספורט בבית ספר בו עבד.

בימ"ש קמא ביקש שיוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, ולאחר שבחן את המפקחים בעצמו, הורה על שחרורו של המשיב.

על החלטה זו הוגש ערר לבימ"ש זה, וכב' השופט שפסר הורה לבימ"ש קמא לנמק מדוע הורה על השחרור בעבירה מסוג זה, כאשר ידוע שהכלל בעבירות מסוג זה הוא המעצר.

בימ"ש קמא נתן החלטתו לפני יומיים, ונימק את השחרור בכך שלא מיוחסות למשיב עבירות של סחר בנשק או תיווך לסחר בנשק ואף לא נטען נגדו על תכנון ב יצוע פיגוע עם אותו מטען שנתפס.

עוד מציין בימ"ש קמא, כי עברו הפלילי של המשיב הינו מרוחק ללא כל נגיעה לעבירות נשק.

עוד מפנה בימ"ש קמא להמלצת שירות המבחן בעניינו של המשיב וכן מפנה למכתבי המלצה שהוגשו אף לעיוני.

ההיגיון העומד מאחורי הכלל שבעיקרון לא ישוחרר מי שעושה עבירות בנשק הוא המסוכנות הנובעת מעבירות אלו. מדובר בעבירות שפגיעתן הפוטנציאלית גדולה ומספר האנשים העלולים להיפגע אף הוא גדול.

כלומר, מדובר בעבירות שהמסוכנות אינה מופנית כלפי אדם ספציפי או ציבור קטן של אנשים, אלא מדובר במסוכנות כללית לכלל הציבור.

עם זאת, צריך לזכור שאבן הבוחן היא תמיד המסוכנות הנובעת מן האדם, וכן הדרך שנמצאה כדי לנטרל מסוכנות זו.

בענייננו שירות המבחן מציין כי מדובר במסוכנות ברמה בינונית למעשים שחומרתם גם בינונית.