מדינת ישראל נ' טאטור (עציר)

1. נגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות חמורות של הסתה לאלימות ותמיכה בארגון טרור. במקביל לכתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה. בבקשה הוצבע על מסוכנותה שמקורה בחומרת המעשים המיוחסים לה לרבות תוכנם של הפרסומים, היקף תפוצתם, ממדי החשיפה, נגישותם ועוד. כמו כן הובע חשש מפני שיבוש מהלכי משפט.

2. כעולה מכתב האישום, הרי בתחילת חודש אוקטובר השנה ובמהלכו פרסמה המשיבה בדף הפייסבוק שלה וביוטיוב פרסומים שונים, לרבות אמרות ושירי שבח וקילוס למעשי טרור, תוך קריאה לעשיית מעשי אלימות טרוריטיים, כגון מעשי דריסה, דקירה ומעשי הרג אחרים, וכן דברי עידוד, שבח והזדהות עם מעשים כנ"ל. פרסומים נעשו בדפי פייסבוק אשר זכו לתפוצה נרחבת בציבוריות( למשיבה אלפי "חברים" בפייסבוק), ואף זכו לכמות בלתי מבוטלת של חיבובים (LIKE). בית המשפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה בעלות הפוטנציאל ההוכחתי הדרוש לשלב זה של מעצר עד תום ההליכים, וכי המדובר בפרסומים העושים שימוש במילים ובתמונות המעודדות אלימות. בהתאם, יש לראות בדברים שפרסמה המשיבה, משום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי אלימות וטרור אשר נעשו במדיה נגישה לכל, הפתוחה לאלפי עוקבים. בית המשפט הוסיף וקבע כי התשתית הראייתית הלכאורית האמורה מגבשת עילת מעצר סטטוטורית בהתאם להוראת סעיף 21[א][1][ג][2] לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה, מעצרים] בשל היותן של העבירות משום "עבירות ביטחון". בית המשפט הוסיף וקבע כי: "בענייננו עולה רמת המסוכנות בשל קלות הביצוע של העבירות באמצעים זמינים ופשוטים, קלות הפצתם לקהלים גדולים ומגוונים, ואווירה נפיצה השוררת בימים אלו, כאשר טרם נרגעה, בלשון המעטה".

3.לאחר שקבע את קיומה של עילת מעצר, הבהיר בית המשפט כי עדיין מוטלת עליו המשימה לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותה של המשיבה תהא פחותה. לשם בחינת חלופת המעצר האופציונלית, הורה בית המשפט על המצאת תסקיר מעצר, אשר יבחן באופן מקצועי ומעמיק את כלל הנסיבות ואת החלופות האפשריות ומידת התאמתן. הוסיף בית המשפט וקבע "ככל שתמצא חלופה מתאימה אשר תפחית באופן משמעותי את הסיכון הנשקף מהמשיבה – הרי שתישקל בחיוב".

4.המשיבה עררה על החלטה זו, בטענה כי היה על בית המשפט לבחון, כבר בשלב הראשוני, חלופת מעצר בטרם ניתן תסקיר שירות המבחן, ולא להמתין ימים ארוכים עד שיומצא התסקיר האמור. הערר נדון בפני חברי, כבוד השופט הבכיר הווארי. השופט הווארי שמע באריכות את טענות הצדדים וקבע כי ניתן יהיה לשקול חלופה כאמור, אם תומצא חלופה הרמטית המרוחקת ממקום מגוריה של המשיבה, ומגובה במפקחים סמכותיים. השופט הווארי ציין כי הינו ער לפסיקה הנוהגת באשר לעבירות אידיאולוגיות, המחייבות בדרך כלל את מעצרו של העובר אותם עד לתום ההליכים. הוא גם היה מודע לקושי המובנה לפקח על גישה לאינטרנט, אולם נוכח נסיבותיה המיוחדות של המשיבה ובעיקר נסיבותיה האישיות, סבור היה כי ניתן יהיה לשחררה לחלופה כאמור. הינה כי כן, הורה כבוד השופט הבכיר הווארי, על שני תנאים. חלופה הדוקה ומרוחקת. כל חלופה כזאת לא הוצגה בפניו. במקום זה הסתפק ב"כ המשיבה בבקשה לשחררה לביתה בפיקוח בני משפחתה הקרובים. לעניין זה הביע כב' השופט הווארי עמדתו, כי לכך לא יוכל להסכים, ללא בחינה מעמיקה של שירות המבחן. אמירתו זו של כב' השופט הווארי אמורה היתה להדהד גם באולמו של בית המשפט קמא, בבואו ליתן את החלטתו בבקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים נגדה.

5. ואכן, לאחר הדברים האלה, המשיבה הציגה חלופה מרוחקת יותר, בביתה של דודתה הגב' חליחל בגוש חלב, ובפיקוחם של דודתה, דודנה ובת זוגו של דודנה. לאחר שמפקחים מוצעים אלה נחקרו בבית המשפט, קבע בית המשפט קמא כי אמנם המדובר בחלופה מרוחקת, אולם אין המדובר בחלופה איכותית והרמטית בנסיבות הספציפיות, לאור חוסר ידיעתם של המפקחים המוצעים אודות טיב העבירות, והעובדה כי קיימים מספר מחשבים במקום המשמורת. על כן, אין מנוס אלא להמתין לתסקיר.

ערר על החלטה זו, שנשמע בפני כבוד השופט סאאב דבור, נמחק לאחר שכבוד השופט דבור הביע את עמדתו בפני הצדדים.

6.שירות המבחן ביקש ארכה להגשת תסקירו. המשיבה התנגדה למתן ארכה ודרשה את שחרורה לאלתר עד לקבלת התסקיר. בית המשפט קמא חזר על העמדה כי אין מנוס אלא להמתין עד לקבלת תסקיר. הוא הדגיש בהחלטתו "במסגרת תסקיר המעצר, שירות המבחן התייחס לכל החלופות שהוצעו על ידי הסניגור, הן לחלופות מרוחקות כהנחיית כבוד השופט הווארי בהחלטתו הנ"ל והן ביחס לחלופות אחרות שהוצעו בעניינה של המשיבה ואשר ישקללו את הקביעות שניתנו בכל ההחלטות בנוגע למשיבה".

7.ביום 8.12.15, הומצא תסקיר שירות המבחן. בתסקיר מפורט זה שהוגש, צויינו הרקע המשפחתי של המשיבה, יחסיה עם הוריה וכן עברה, אשר נחשף לראשונה, וממנו עולה כי נפגעה קשות בהיותה קטינה וכתוצאה מכך היא סובלת מבעיות נפשיות הטעונות טיפול ומשפיעות על התנהלותה.

שירות המבחן התרשם מנאשמת המציגה עמדה קורבנית, ומגלה בקושי בהתבוננות ראשונית על התנהלותה, בחירותיה ומעשיה. היא משתמשת במנגנוני הכחשה צמצום והסתרה. גישתה הינה מניפולטיבית ומגמתית. נקבע כי ניכר כי היא ממשיכה להחזיק בעמדותיה ואינה רואה את הקשר בין עמדות אלה לחשדות נגדה.