עמ"ת 28360-08-14 וולדקיאל נ' מדינת ישראל

כללי-הרקע לערר

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום קרית גת בשבתו באשדוד (כב' השופט הבכיר ח. נחמיאס) מיום 5.8.14, שבה הורה על שחרורו של העורר למעצר בית מלא, בהשגחה צמודה של אחיו, תוך הפקדה של 2,000 ₪ וחתימת ערבויות צד ג' על סך 10,000 ₪ של אחי העורר ושל מעסיקו הישראלי, וכן חתימה על ערבות עצמית על סך 15,000 ₪.

בערר מבקש ב"כ העורר להורות על ביטול מעצר הבית, תוך הותרת הערבויות על כנן.

נגד העורר הוגש ביום 5.8.14 כתב אישום שבו מיוחסות לו עבירה של התפרצות למקום מגורים ועבירה של גניבה, בגין כך שבתאריך 29.7.14 התפרץ לדירה באשקלון, בכך שפתח את דלת המרפסת בדירה שהייתה סגורה אך לא נעולה וגנב מהדירה שטרות במזומן של 50 אירו ושל 77 דולר של ארה"ב.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ העורר התנגד לקיומה של עילת מעצר בעניינו של העורר, אך כאמור, בית משפט קמא החליט לשחרר את העורר למעצר בית, תוך שקבע כי קיימות שתי עילות מעצר, האחת של מסוכנות והאחרת של חשש להימלטות מהדין.

בטרם הוגש כתב האישום נגד העורר, הובא העורר לפני כב' השופטת גילת שלו בבית משפט השלום באשדוד, ביום 3.8.14, לדיון בבקשה להארכת מעצרו של העורר בחמישה ימים לצורך הגשת כתב אישום, כאשר במקביל הוגשה הצהרת תובע לפי סעיף 17(ד) ל"חוק המעצרים". כבר בדיון זה טען ב"כ העורר כי אין מתקיימת עילת מעצר.

בהחלטתה מיום 3.8.14 קבעה כב' השופטת שלו, בין היתר, כי "...ובענייננו, לאור היעדר עבר פלילי ולאור נסיבות ביצוע העבירה, נראה לי כי יש צדק בדברי הסניגור וגם אם ישנה עילת מעצר, עילה זו מופחתת ומצדיקה שחרור בתנאים שאינם מכבידים...". על כן, הורתה כב' השופטת שלו לשחרר את העורר מהמעצר תוך הפקדת סך של 2,000 ₪ במזומן וחתימה של העורר על ערבות עצמית וכן של אחיו של העורר על ערבות בסך 7,500 ₪.

על החלטה זו של כב' השופטת שלו הוגש ערר על ידי המדינה, אשר נדון ביום 4.8.14 לפני כב' השופטת ט. חיימוביץ מבית משפט זה. כב' השופטת חיימוביץ קיבלה את הערר, תוך שציינה, בין השאר, כי "אילו היה מדובר באזרח ישראלי, ברי כי לא היה מקום להורות על מעצרו מהטעמים שפורטו בהחלטת בית המשפט קמא, אלא שבנסיבות עסקינן מדובר באדם שהקשרים שלו לישראל רופפים, ואדם שיהיה קשה לאתר אותו גם בתוך המדינה, אם יחליט להיעלם. לכן עילת החשש להימלטות מהדין מקבלת כאן משנה תוקף ויש לבחון היטב את תנאי השחרור על מנת שיענו על הקושי הזה. ערבותו של אדם שקשריו לישראל רופפים בדיוק כמו קשריו של המשיב הינה בעייתית לטעמי. יחד עם זאת, בית המשפט קמא יבחן האם ניתן להבטיח את ההתייצבות בדרך של הוספת ערבויות להנחת דעתו. אשר על כן אני מקבלת את הערר ומאריכה את מעצרו של המשיב עד תאריך 5.8.14...". כאמור, בתאריך 5.8.14 הוגשו כתב האישום והבקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים ובאותו יום ניתנה החלטת כב' השופט נחמיאס, מושא הערר.

עיקרי טענות הצדדים

בערר בכתב ובדיון בע"פ בערר, חזר ב"כ העורר על הטענה כי אין כל עילת מעצר כנגד העורר, בשים לב לכך שבענייננו של העורר מדובר בהתפרצות לדירה, לבדו, ובגניבת סכום כסף נמוך יחסית בשווי של כ-500 ₪, ללא כל מאפיינים מחמירים, כאשר לעורר אין כל עבר פלילי. כמו כן, הדגיש ב"כ העורר כי החלטתו של כב' השופט נחמיאס אינה מתיישבת עם החלטתה של כב' השופטת חיימוביץ, ככל שמדובר בקביעתו של כב' השופט נחמיאס כי קיימת עילת מסוכנות. כן הוסיף ב"כ העורר כי לא מתקיימת גם עילת מעצר של חשש להימלטות מהדין ומכל מקום די בערבות צד ג' על סך של 10,000 ₪ של מעסיקו הישראלי לשעבר של העורר, לצד ההפקדה הכספית בסך 2,000 ₪ והערבות העצמית של העורר וערבות צד ג' של אחיו, כדי להבטיח שלא ימלט מהדין ושיתייצב לכל ישיבה במשפטו, כפי שהתייצב לישיבה דהיום. לחלופין, ציין ב"כ העורר כי העורר יוכל להגדיל את סכום ההפקדה הכספית בסכום נוסף של 1,000 ₪ מחרתיים, ה-28.8.14. על כן, שב ב"כ העורר וביקש לבטל את מעצר הבית שבו נתון העורר, בהעדר כל עילת מעצר כנגדו.

מנגד, ב"כ המשיבה עתרה לדחות את הערר, על סמך הנימוקים שבהחלטתו של כב' השופט נחמיאס. ב"כ המשיבה הפנתה לפסיקה של בית המשפט העליון, שממנה היא למדה כי קיימות במקרה זה עילות מעצר, כפי שקבע כב' השופט נחמיאס, הן של חשש להימלטות מהדין, בשים לב להיותו של העורר אזרח זר ולא ישראלי, תוך הפניה לבש"פ 781/13, והן של מסוכנות, תוך הפניה לבש"פ 3453/05 ולבש"פ 45/10 וכן לבש"פ 1221/11.

דיון והכרעה