עמ"ת 28172-12-14 שלבי(עציר) נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (להלן - בית משפט קמא), (כב' השופטת שרון- גרין ) שניתנה ביום 3.12.14, לפיה שוחרר העורר למעצר בית מלא בכפר מוקבילה.

2.נגד העורר הוגש לבית משפט קמא כתב אישום, אשר מייחס לו עבירה של מעשה מגונה- עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, (להלן "חוק העונשין").

3. מכתב האישום עולה כי ביום 21.11.14, הגיע העורר לתחנת דלק בה עובדת המתלוננת. בהמשך ביקש העורר מהמתלוננת כי תמלא את מתקן הסבון בשירותי החנות הממוקמת בתחנה. בזמן שהמתלוננת החליפה את מיכל הסבון, הצמיד העורר את פלג גופו התחתון אל ישבנה של המתלוננת כך שהרגישה את איבר מינו. בהמשך ביקש העורר מהמתלוננת להחליף את הסבון בתוך השירותים ומשסירבה, אחז אותה בידו במטרה להכניסה לשירותים. המתלוננת ברחה אל מחוץ לתחומי החנות וצעקה לעבר העורר "מה עשית?", אז יצא העורר, התנצל בפניה ונסע מהמקום. בהמשך חזר העורר לתחנה וביקש לקנות שוקולד, אך המתלוננת סירבה, נעלה את הדלת והתקשרה למשטרה.

4.עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה מבית משפט קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בדיון ביום 1.12.14, כפר ב"כ העורר בקיומן של ראיות לכאורה, כאשר עיקר טענותיו נגעו למהימנותה של המתלוננת ולסתירות בגרסתה. בהחלטתו מיום 3.12.14 דן בית המשפט קמא בראיות הקיימות בתיק וקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של העורר במיוחס לו. עוד קבע בית המשפט קמא כי נסיבות העבירה, כמו גם התנהלות העורר ואביו, יש בהם בכדי לקבוע כי קיימת עילת מעצר בעניינו. עם זאת, בהתחשב במהות המעשים שביצע העורר, רמת מסוכנותו החשש מפני שיבוש הליכים לצד עברו הנקי של העורר, סבר בית המשפט קמא כי ניתן לשחררו בחלופת מעצר. לאחר ששמע את המפקחים המוצעים, הורה בית המשפט קמא על שחרורו של העורר בחלופת מעצר בית מלא בבית אחותו בכפר מוקבילה.

על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

5.טענות העורר בתמצית:

ב"כ העורר טען כי שגה בית המשפט קמא כאשר קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר. ב"כ העורר צירף לכתב הערר את הטיעונים שהגיש לבית משפט קמא, מהם ניתן לשיטתו ללמוד כי יש סתירות מהותיות בגרסת המתלוננת וכן תהיות רבות בהתנהלותה. בעיקר הפנה לשינויים הקיימים לטענתו בין גרסאותיה השונות של המתלוננת ובעיקר ההבדלים בין הגרסה שמסרה לשוטר שהגיע לזירה ובין גרסאותיה המאוחרת. הוסיף והפנה לצילומים שנקלטו במצלמות האבטחה, אשר לטענתו תומכים בגרסת העורר, כמו גם לעובדה שהמתלוננת סירבה לערוך עימות עם העורר.

נוכח האמור טען ב"כ העורר כי לא קיימת ראיות לכאורה בעוצמה מספקת כנגד העורר ומכל מקום, נוכח חולשת הראיות נגדו, יש להורות על שחרורו ללא תנאים מגבילים.