עמ"ת 24404-11-14 תביעות צפת נ' חמדון(עציר) ואח'

זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בקרית שמונה (כב' השופט מורן מרגלית) מיום 11.11.14 בתיק מ"ת 3730-11-14, לפיה הורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר בכפר דיר אלאסד בתנאי מעצר בית מלא תוך חיובו בהפקדת ערובה כספית בסך 5,000 ₪ ובתנאים נוספים.

העוררת אינה משלימה עם החלטתו של בית משפט קמא ומכאן עררה שבפני.

2. נגד המשיב הוגש ביום 03.11.14 כתב אישום המייחס לו ולשני נאשמים נוספים: תאמר חמדון (להלן: "תאמר") ומוחמד איוב (להלן: "מוחמד") (להלן: "השניים האחרים") עבירות של מעשי תקיפה שנעברו לכאורה כלפי המתלוננים: ס' ח' (להלן: "ס'"), בת זוגו ר'(להלן: "ר' ") ובנם הקטין (להלן: "המתלוננים"), זאת בלילה שבין 23-24 לאוקטובר 2014. בנוסף יוחסו למשיב עבירות של הפרת הוראה חוקית וחבלה במזיד ברכב בצוותא.

    

3. עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה במסגרת החלטת בית משפט קמא אך בקליפת אגוז יצוין, כי עובר למועד האירוע מושא האישום שהו המשיב ותאמר במעצר בית. על-פי כתב האישום ביום 23.10.14 בשעות הערב התקיימה חתונה בכפר ראמה במהלכה, תוך כדי ריקודים באולם, התפתח ריב בין מוחמד לבין ס' ח' (להלן: "האירוע הראשון"). האירוע התפתח וכאשר הגיעו המתלוננים ברכבם לכפר גוש חלב, בסמוך לביתם, תקפו תאמר והמשיב את הקטין. בהמשך ניפץ המשיב יחד עם השניים האחרים את חלונות הרכב והמראה ותקפו את בני המשפחה בצוותא (להלן: "האירוע השני").

    

4. בית משפט קמא סקר ארוכות את חומר הראיות וקבע, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים למשיב ולשניים האחרים. ביחס לעילת המעצר נקבע, כי מאחר ועסקינן בעבירות אלימות שנעברו כלפי שלושה מתלוננים לרבות קטין, קמה עילת מעצר של מסוכנות לשלום הציבור בכלל ולשלום המתלוננים בפרט.

    

5. בית משפט קמא בחן קיומה של חלופת מעצר ומצא, כי ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב וממוחמד וזאת באמצעות תנאי שחרור נוקשים וקפדניים. לגבי תאמר נקבע, כי מבחינה עקרונית ניתן להורות על שחרורו בתנאים נוקשים אך מאחר וחלופת המעצר שהוצעה בעניינו נמצאה בלתי מתאימה והוא נעצר עד תום ההליכים.