חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עמ"ת 2397-06-15 אלעוברה(אסיר) נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי נצרת
2397-06-15
5.6.2015
בפני השופט:
יונתן אברהם

- נגד -
העורר:
חסן אלעוברה
המשיבה:
מדינת ישראל . - ערר על החלטת
החלטה
 

 

רקע והליכים בבית משפט קמא

 

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פריצה לבניין שאינו דירת מגורים וביצוע גניבה - עבירה לפי סעיף 407 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), גניבת רכב - עבירה לפי סעיף 413 ב לחוק העונשין, העדר טכוגרף תקין ברכב בו נהג - עבירה לפי תקנה 364 ד(ב)(1) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961, נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10 א לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א - 1961, החזקת מכשירי פריצה - עבירה לפי סעיף 409 לחוק העונשין, קשירת קשר לעשות פשע - עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין ונהיגה ברכב ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל - 1970.

 

בעובדות כתב האישום צוין כי עובר למועד 09/05/15, קשר העורר קשר עם אחר (להלן: "האחר") לבצע התפרצות למפעל חרושת כבלים המצוי בבעלות קיבוץ מסילות והממוקם מזרחית לכניסה לקיבוץ הנ"ל, לצורך גניבת שלוש מלגזות מאותו מפעל.

בהמשך לקשירת הקשר, נהג ונסע העורר בלילה שבין 08/05/15 עד 09/05/15, במשאית מאזור מגוריו ברהט עד למפעל הנ"ל, מבלי שהיה מורשה כדין לנהוג בסוג רכב זה וללא פוליסת ביטוח בת תוקף לשימוש במשאית הנ"ל.

כמו כן, בניגוד לדין לא נמצא במשאית דיסקט טכוגרף המתאימה לאותו מועד.

בסמוך לשעה 02.15 באותו לילה, הגיע העורר עם המשאית למפעל, שם התפרץ יחד עם האחר למפעל באופן שחתכו ועקרו גדר המגדרת את המפעל ועשויה מברזל באמצעות כלי פריצה ונכנסו למפעל וגנבו מתוכו את המלגזות.

המלגזות הועמסו על המשאית ונגנבו על ידי העורר והאחר.

העורר החל לנסוע עם המשאית עליה מועמסות המלגזות, ששווי כל אחת מהן כ- 200,000 ₪, לכיוון עפולה, כשהוא מתכוון לשלול אותן שלילת קבע מהבעלים, עד שנעצר על ידי המשטרה, סמוך לצומת סקי בגלבוע.

 

בד בבד עם הגשת כתב אישום הוגשה כנגד העורר בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.

 

לאחר שנתקיים בבית משפט קמא דיון בבקשת המעצר ונשמעו טיעוני הצדדים ואף נשמעה עדותם של שני עדים שהוצעו כמפקחים בחלופת מעצר, ניתנה ביום 27/05/15 החלטת בית משפט קמא, בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר אשר קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט באמצעות שמיעת הראיות והגשת ראיות התביעה, יבסס את אשמת העורר מעל לכל ספק סביר.

 

במסגרת ניתוח הראיות לכאורה, התייחס בית משפט קמא לראיות העיקריות שהובילו לדעתו למסקנה לקיומן של ראיות לכאורה כנגד העורר ובין היתר לגרסת העורר וכן לראיות אחרות העומדות בסתירה לגרסת העורר, כדלקמן:

 

א.באשר ליעד הנסיעה שמסר העורר, טמרה, כיעד שנמסר לו על ידי המזמין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>