עמ"ת 23719-08-16

1.עניינה של החלטה זו בערר על החלטת בית המשפט לתעבורה מ-24.7.16, אשר בבקשה של העורר לעיון חוזר הסתפק בהקלה בדמות חלונות בפיקוח אלקטרוני ולא מעבר לכך.

2. בערר טוען העורר כי בנסיבות המקרה היה מקום להורות כי במקום המעצר בפיקוח אלקטרוני יבוא מעצר בית בתנאים מקילים.

3. לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות.

4. בכתב האישום מואשם העורר בשלושה אישומים כבדים, שלפיהם ב-7.8.15 וב-11.8.15 ביצע עבירות של נהיגה בפסילה וללא ביטוח, תוך שבאחד המקרים ביצע גם עבירות תנועה חמורות (נהיגה באור אדום ועוד) ועבירות נוספות בנסיונות הימלטות מהשוטרים שהורו לו לעצור.

5. בתחילת הדרך נקבע כי העורר יהיה עצור עד תום ההליכים. בהמשך נקבע כי יהיה עצור בפקא"ל (בהחלטה מ-12.4.16 ובהחלטות נלוות שניתנו במועדים סמוכים).

6. הבקשה שבעקבותיה ניתנה ההחלטה שביסוד הערר דנן באה לעולם בעקבות טעות של התביעה המשטרתית, שגרמה לכך שלדיון ההוכחות שנועד ל-3.7.16 זומן אדם לא נכון במקום העד המרכזי. טעות זו הביאה לדחיית דיון ההוכחות ל-26.10.16. העורר טוען כי במצב דברים זה, יחד עם העובדה שלא הפר את תנאי השחרור, היה מוצדק להקל עמו באופן המצוין בסעיף 2 דלעיל.

7. במכלול הנסיבות אני סבור שלנוכח מסוכנותו הרבה של העורר, אין מקום שיהיה נתון בתנאים מקילים יותר מאלה שנקבעו בהחלטה שביסוד הערר. לא בכדי היה הוא עצור בבית מעצר לפרק זמן משמעותי ולאחר מכן היה נתון במעצר בפקא"ל ללא כל חלונות. בהינתן הטעות שצוינה לעיל ומה שנגזר ממנה, ניתנה לעורר הקלה נוספת. הקלה זו מאזנת ומשקללת את הראוי והנחוץ בשלב הנוכחי ואין מקום שערכאת הערר תתערב ותורה על הקלה נוספת. כך במיוחד כשבשלב הנוכחי המועד לסיום משפטו של העורר אינו רחוק.

8.לתוצאה האמורה יש להגיע גם מנקודת מוצא נוחה לעורר, שאין לראות במה שמצוין בדוח המתייחס ל-31.7.16 משום הפרה שלו את תנאי הפקא"ל.

9.כאמור, הערר נדחה.