עמ"ת 2202-08-15 אבו שנאר נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים בתיק מ"ת 39318-07-15 (כב' השופט ש' הרבסט) מיום 23.7.2015 (להלן: "ההחלטה"), להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.ביום 22.7.2015 הגישה המשיבה לבית המשפט קמא כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד העורר ושניים נוספים: איימן שמאסנה ומוחמד חושיה (להלן, בהתאמה: "איימן", "מוחמד", וביחד: "האחרים"). במסגרת הבקשה נטען, כי כנגד העורר ושני האחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של התפרצויות למקום מגורים, גניבה, היזק לרכוש, החזקת מכשירי פריצה וקשירת קשר לפשע, בכך שבארבע הזדמנויות שונות פרצו לבתי מגורים וגנבו מהם רכוש רב לאחר שהסבו למקום נזק רב. נטען, כי בידי המדינה ראיות טובות להוכחת המיוחס לעורר ושני האחרים בכתב האישום, וכי קמה כנגדם עילת מעצר של מסוכנות, שלא ניתן לאיין באמצעות חלופה מתאימה.

3.במסגרת ההחלטה בבקשה למעצר, קבע בית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר ולשני אחרים באישומים 1 עד 3 לכתב האישום, "עם קשיים טבעיים כאלו ואחרים, אך לא כאלו שניתן להגדירו כחולשה ראייתית". עוד נקבע, כי לא נמצאה תשתית ראייתית לכאורית בעניינו של אישום מס' 4 לכתב האישום. בית משפט קמא ציין, כי אכן מדובר בתיק המבוסס על ראיות נסיבתיות, כאשר במהלך דיוני ההוכחות, לבטח יתקפו ב"כ המשיבים את המארג הראייתי, אולם בשלב זה קבע, כי קיים גרעין ראייתי משמעותי, אמנם נסיבתי, אך ללא גרסה חלופית שיש בה כדי להפריכו.

4.בנוסף, במסגרת ההחלטה נבחנה חלופת מעצר בעניינו של העורר. צוין, כי מדובר בתושב שטחים שאינו מחזיק באישור שהייה בישראל. עוד צוין, כי מדובר ביליד 1981 שבעברו שתי הרשעות בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק וכן הרשעה בעבירה של הכשלת שוטר, בגינן ריצה במצטבר מאסר בן 10 חודשים. עוד נקבע, כי קיימת עילת מסוכנות שעניינה ביצוע עבירות רכוש מתוכננות, הכוללות מספר התפרצויות. נקבע, כי העובדה שמדובר בתושב שטחים, מקימה עילת הימלטות מאימת הדין, ושילובן של שתי העילות, יחד עם עברו הפלילי מביא למסקנה שאין לבדוק בעניינו חלופה קונקרטית, ולכן הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

5.העורר משיג על החלטה זו. ב"כ העורר, עו"ד אנוור בשיר, ביקש מבית המשפט לקבל את הערר ולקבוע כי אין די בראיות לצורך מעצר העורר עד תום ההליכים, ולחילופין, לקבוע, כי קיימת חולשה בראיות וכרסום המצדיקים בחינת חלופת מעצר ולחילופין, להורות על הזמנת תסקיר שיבחן חלופה שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר, ולחילופי חילופין, לבחון אפשרות של מעצר בית באיזוק אלקטרוני עד לבירור הראיות בתיק העיקרי.

6.לטענת ב"כ העורר, שגה בית המשפט קמא משהתעלם מטענות העורר ועדים אחרים, לפיהן לא נכח במקום ובמועד המתואר בכתב האישום. לטענתו, לא נתפס על העורר רכוש גנוב הקושר אותו לאירוע ההתפרצות וכן לא קיימת בתיק ראיה כלשהי שיש בה כדי להצביע על אחריותו של העורר למעשים המיוחסים לו בכתב האישום. עוד לטענתו, בית המשפט קמא הסתמך בהחלטתו על זכ"דים של חוקרי משטרה ומידע מודיעיני, שאין בו כדי להוות ראיה, ולו לכאורה, כנגד העורר. בנוסף, בית המשפט קמא קבע כי ביחס לשלושה אישומים קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר, בניגוד גמור לקביעתו הקודמת, לפיה מדובר בראיות נסיבתיות אשר יותקפו במהלך דיוני ההוכחות על ידי באי כוח העורר ושני האחרים.

7.עוד לטענת ב"כ העורר, שגה בית המשפט קמא כאשר קבע שלא ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר בשל חומרת המעשה, עברו הפלילי והיותו תושב שטחים, ובחר שלא להורות על הזמנת תסקיר, שיבחן התאמת חלופה שפגיעתה בחירותו תהא פחותה. דבר, שנעשה ביחס לאחד האחרים המתוארים בכתב האישום, שחלקו גדול יותר והראיות נגדו חזקות יותר. בנוסף, הפנה לפסיקת בית המשפט העליון המלמדת על החובה להורות על הזמנת תסקיר בעבירות אלימות קשה, לאחר שנקבע כי קיימות ראיות לכאורה.

8.ב"כ העורר הוסיף וטען, כי שגה בית המשפט בקביעתו כי מדובר בעבירות קשות המקימות עילת מסוכנות, וכי קיים חשש להימלטות העורר מאימת הדין בשל היותו תושב שטחים. זאת, שכן העורר נשוי לישראלית ולו שלושה ילדים המתגוררים כולם בכפר עיסויה שבירושלים, הוא בעל אינטרס לשמור על קשר עם מוסדות המדינה ושלטונות החוק לצורך איחוד משפחות. בנוסף טען, כי שגה בית המשפט קמא, שלא נתן משקל לחולשה והכרסום שבראיות בבואו לבחון חלופת מעצר, על אף קביעתו שמדובר בראיות נסיבתיות עם קשיים כאלו ואחרים.

9.לטענתו, המדינה מבססת את החשדות כנגד העורר ואחרים על ראיות נסיבתיות מקריות, שאין להן קשר לאירוע הגניבה. זאת, בנוסף לקיומו של קשר טלפוני כלשהו בין העורר ושני האחרים, בצירוף אי דיוקים או התאמה בעדויותיהם במשטרה. כל זאת, בהעדר ראיות פורנזיות כלשהן, לרבות טביעות אצבע, עדי ראיה, צילומים או תמונות. זאת, בשים לב לעובדה, שבתמונות מאחד האירועים נראה הפורץ בלי כפפות, תופס מגבת, וטביעות האצבע שהיו על כלי הפריצה נבדקו ולא תאמו לעורר או לשני האחרים. לטענתו, מדובר במתכונת ברורה לזיכוי.