עמ"ת 18801-06-16 פראח(עציר) נ' מדינת ישראל

ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת דנה כהן-לקח) מיום 30.5.16 בגדרה הורה על מעצרו של עורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

נגד העורר ונגד נאשם נוסף הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ניסיון לגניבת רכב בצוותא. לעורר מיוחסת גם עבירה של נהיגה תחת השפעת משקה אלכוהולי.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר השניים עד לתום ההליכים.

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 7.5.2016 בסמוך לשעה 00:15 הגיעו העורר והשותף לרחוב בירושלים ברכב ששייך לעורר שנהג בו תחת השפעה של משקה משכר ואילו השותף ישב לידו ברכב. בשלב זה הבחינו השניים בג'יפ מן הסוג המתואר בכתב האישום והחליטו לגנוב אותו.

השניים יצאו מרכבו של העורר. בהמשך האירוע השותף תצפת ואילו העורר ניגש לעבר הג'יפ עם חפץ שטיבו לא ידוע וניסה לפרוץ את דלת נהג הרכב במשך שניות ארוכות. כאשר השכן ראה את האירוע ופנה לעורר בשאלה לפשר מעשיו, ענה לו העורר כי המפתח נתקע ואז החל להימלט רגלית מהמקום. השותף נכנס לרכבו של העורר ומאוחר יותר אסף אותו לרכב והשניים החלו להימלט עד שנעצרו בקרבת מקום.

בהחלטה מיום 11.5.16 קבע בית המשפט קמא כי בתיק קיימת תשתית ראייתית מספקת הן לעבירה של ניסיון לגניבת רכב בצוותא והן לעבירה של נהיגה בשכרות.

בכל הנוגע לעילת המעצר ציין בית המשפט כי אכן עסקינן בעבירת רכוש בלתי מושלמת שאינה מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית. יחד עם זאת, העבירה בוצעה בשיתוף פעולה של השניים, כאשר מעדות השותף עולה כי השניים דיברו על כך טרם הביצוע, כך שלא ניתן לשלול תכנון ולו ברמה מסוימת לפני ביצוע העבירה. בכל הנוגע לעורר הפנה בית המשפט קמא לכך שלחובתו מספר הרשעות קודמות לרבות בעבירות רכוש. מדובר במשיב מבוגר יותר ביחס לשותף (העורר בן 34 ואילו השותף בן 25). כמו כן, לא ניתן לשלול בעיית אלכוהול אצל העורר והדבר מצריך בדיקה של גורמי מקצוע.

באיזון בין השיקולים סבר בית המשפט קמא כי בנסיבות המקרה יש מקום לקבלת תסקיר בעניינו של העורר (כמו גם בעניין השותף) על מנת לבחון האם החלופות שהוצגו באולם בבית המשפחות בעטרות (בצד הישראלי של הגדר) מתאימות כדי להשיג את תכליות המעצר.

בהחלטה התייחס בית המשפט קמא לכך שהמשיבה טענה בדיון שכנגד העורר תלוי ועומד כתב אישום על עבירות רכוש דומה אולם הוא לא ראה לתת משקל משמעותי לאותו הליך בשים לב לכך שלא הועמדה לעיון הסנגור התשתית הראייתית באותו התיק. בית המשפט הפנה בהקשר לכך להחלטת כב' השופט דנציגר בבש"פ 7947/10 פלוני נ' מדינת ישראל (3.11.2010).

עם זאת הדגיש בית המשפט קמא כי די ביתר השיקולים עליהם עמד כדי לתמוך במסקנה אליה הגיע.