עמ"ת 15755-07-16 מדינת ישראל נ' אלמקיס(עציר)

האישום וההליכים

1. לפני ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט א. דהאן) מיום 8.7.16, בה דחה את בקשת המדינה למעצר עד תום ההליכים והורה על שחרורו של המשיב בתנאי "מעצר אדם".

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים, פציעה וגרימת חבלה חמורה למתלונן (למען הבהירות, להלן ייקרא הנפגע "המתלונן", שכן זוהי השגרה הלשונית בהחלטות מעצר. אך יובהר כי דבריו של "המתלונן" אודות המשיב מעורפלים, הוא לא הגיש תלונה במובן הרגיל של המילה, והוא עצמו חשוד כעת בעבירה חמורה לאין ערוך).

3. על פי כתב האישום, שהו המשיב והמתלונן בקיוסק, אליו הגיעו בנפרד. המתלונן פנה למשיב ואמר "בוקר טוב", והמשיב הגיב בקללות ואיום שלא יתקרב אליו, ישב במקומו שאם לא כן "יפוצץ אותו". המתלונן השיב בזלזול ואף הזמין "יא מניאק בוא תיגע בי". המשיב נענה להזמנה בסטירות ואגרופים לפנים. לאחר דין ודברים, הסיר המשיב את חגורתו, ליפפה סביב אגרופו והכה במתלונן פעם אחר פעם, כך שהאבזם פגע בראשו ובגופו של המתלונן. המתלונן נפל ארצה, והנאשם בעט בפניו ועזב את המקום. המתלונן עזב את המקום כאשר הוא פצוע, הגיע למרפאה ולא טופל, אך בהמשך אותו יום נבדק בבית חולים ונמצא כי פצעיו מגוונים. בין השאר נמצאו שפשופים בצלעות מצד שמאל ובגב, וכן חתך עמוק עד העצם עם שבר מרוסק בראשו, אשר הביא לשני ימי אשפוז.

4. מן הראוי להקדים ולציין כבר בשלב זה, כי אין מחלוקת שהמתלונן עצמו נעצר, ועודנו עצור, בחשד לרצח. על פי החשד הנחקר בימים אלה, בהמשכו של אותו בוקר, בתגובה על תקיפת המשיב, רצח המתלונן את אחיינו של המשיב. עוד יש לציין כבר עתה, כי מכל העדויות בתיק עולה שהמתלונן סכיזופרן, אשר היה מאושפז במשך כשבועיים, ושוחרר ימים ספורים לפני האירועים. עוד עולה מכל העדויות, כי המתלונן מתנהג באופן אנטי חברתי באופן תדיר, וכי משפחתו החשיבה אותו למסוכן, הביאה לאשפוזו לאחרונה ואף התנגדה לשחרורו. נמסר (בין השאר על ידי אחי המתלונן), כי זה נהג לצרוך סמים ואלכוהול ולבקש כסף מהבריות.

5. בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בבקשתה, הצביעה המדינה על מסוכנותו של המשיב, כעולה מהאירוע נשוא כתב האישום ומעברו הפלילי. עבר הכולל בין השאר עבירות סמים, אלימות, סחיטה באיומים ואף עבירת סיוע לרצח, בגינה הוטל עליו עונש מאסר בן 10 שנים. כן ציינה המדינה, בבקשתה בכתב ובעל פה, כי המשיב שוחרר ממאסרו לפני זמן קצר, ועדיין תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בן 18 חודש. לעניין נסיבות המקרה, טענה המדינה כי אפילו אם היו "חילופי דברים" בין המתלונן לבין המשיב, הרי שתגובת המשיב מלמדת על מסוכנותו. מכל מקום, לשיטת המדינה, בעת הערכת הסיכון הנשקף מהמשיב, אין רלוונטיות למעשה הרצח, אשר בוצע לאחר מכן.

6. הסנגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, ציין הסנגור כי טרם קיבל את חומר החקירה לעניין "הזירה השנייה" היינו מעשה הרצח שהמדינה מייחסת למתלונן. לשיטתו ייתכן בהחלט שיש בחומר הזה כדי לסייע להגנת המשיב. מכל מקום, לשיטתו, ניתן ללמוד מנסיבות העניין כי מסוכנותו של המשיב אינה רבה כטענת המדינה. הסנגור הפנה לאינדיקציות בחומר הראיות המלמדות על קנטור מתמשך של המתלונן כלפי המשיב, וכי המתלונן ידוע כ"איש דוקר ומסתובב עם סכינים ופסיכופט", והראייה היא שביצע רצח לאחר מכן. לטענת הסנגור, התנהלות המשיב כוונה על מנת לקדם פני הסכנה שנשקפה לו, והוא הסיר את חגורתו רק על מנת לתפוס ולקשור את המתלונן. הסנגור הצביע על כך שהמשיב שמשוחרר מבית האסורים כבר 9 חודשים, ולא עשה דבר, עד אשר הגיע לסיטואציה אשר נכפתה עליו.

7. במהלך הדיון, הציגה המדינה לבית המשפט חלק מחומר הראיות בתיק הרצח, אשר עדיין מצוי בחקירה וטרם הועבר להגנה. זאת, במעמד צד אחד על פי הסכמת הסנגור.

8. בית משפט השלום קבע כי אכן ישנן ראיות לכאורה, וכי קיים סיכוי סביר להרשיע את המשיב בעבירה המיוחסת לו. זאת, על יסוד עדויותיהם של אלה שנכחו בבית הקפה בעת העימות: ג'ואל, בעל המקום, שהוא גם אחי המתלונן; הנער אליהו בנו של ג'ואל;, וכן אדם נוסף ששהה במקום, בשם יעקב. בית המשפט עמד על עדותו של ג'ואל לפיה המתלונן הגיע למקום וביקש כסף מיעקב, שהוא נכה, וכבר נתן לו כסף באותו חודש. אז, פנה המתלונן למשיב, אשר אמר למתלונן לא להתקרב אליו, וכי אם יבוא יקבל מכות. לאחר דברים אלה התפתחה מריבה, הכוללת קללות ואיומים. בית המשפט אף עמד על כך שיש גרסאות לפיהן המתלונן הכה את המשיב, אולם, לפי כל הגרסאות "לא הייתה זו התכחשות שוות כוחות". שכן, המשיב חזק וגדול במידה משמעותית מהמתלונן. עוד ציין בית המשפט, כי על פי העדויות הכה המשיב את המתלונן כאשר חגורתו כרוכה על ידו כאגרופן, ויש ראיות לכאורה לכך כי מכות אלה הן שהביאו לשבר בגולגולת.