עמ"ת 1447-08-14 מדמון(עציר) נ' מדינת ישראל

1.העורר נעצר ביום 22.6.2014 לחקירה בעבירות סמים, וב-26.6.2014 שוחרר בהסכמת הצדדים, בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט. מעצר בית מלא למשך 8 ימים בהשגחת אמו ודודו, איסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה והפקדה במזומן בסך 5,000 ₪.

2.בשני תאריכים לא ידועים, לאחר 26.6.2014 (ולפני ה-6.7.2014) וביום 3.7.2014, (כמפורט באישומים 17–19 לכתב האישום), הפר העורר את תנאי השחרור ונעצר מחדש ביום 6.7.2014. תוך תקופת מעצרו הוגשו נגדו כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים.

3.כתב האישום

כתב האישום אוחז ב-19 אישומים.

ב-16 האישומים הראשונים עומד הנאשם לדין בעבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים. מדובר במספר רב של עבירות סחר בסמים מסוג חשיש המשתרעות על פני תקופה שבין נובמבר 2013 ועד לחודש יוני 2014. באישום מס' 12 נטען כי הנאשם סחר בסם מסוכן מסוג חשיש בשלוש הזדמנויות בתקופה שבין שנת 2011 לחודש מאי 2014. בכל העבירות קיבל הנאשם תמורה כספית עבור הסם שסיפק.

באישומים 17, 18 ו-19 עומד הנאשם לדין בעבירות של הפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי משפט. נטען כי בשתי הזדמנויות ב-26.6.2014 וב-3.7.2014, בעת שהיה משוחרר, יצר הנאשם קשר עם מעורבים בפרשה והנחה אותם מה לומר במשטרה כשייחקרו.

4.יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של הנאשם עד לגמר בירור דינו. עילות המעצר עליהם נסמכת הבקשה הן עילות המסוכנות והחשש לשיבוש מהלכי משפט. עוד נטען, כי הנאשם הפר את תנאי השחרור שנקבעו על ידי בית המשפט. לשיטתה של המאשימה, חרף העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, המסוכנות הנלמדת מעבירות הסמים שביצע, הפרת ההוראה החוקית וניסיונו לשבש את חקירת המשטרה, מלמדים שלא ניתן ליתן בו אמון ויש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

5.בדיון בבקשת המעצר בבית משפט קמא, לפני כב' השופט אבו שחאדה (מ"ת 24398-07-14) לא הייתה מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה לגבי כל האישומים וקיומן של עילות מעצר. בפני בית משפט קמא הונח תסקיר מעצר של שירות המבחן שבחן את מסוכנותו של הנאשם ואת חלופות המעצר והמפקחים המוצעים והמליץ על שחרורו לחלופת מעצר בפיקוח. בית משפט קמא דחה את המלצת שירות המבחן והורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים. כב' השופט אבו שחאדה ציין בהחלטתו כי מסקנתו של שירות המבחן (שהסיכון הנשקף מהנאשם הוא נמוך) איננה מתיישבת עם פסיקת בית המשפט העליון לגבי עילת המעצר העצמאית והנפרדת שקמה בעת שמדובר בעבירה של הפרת הוראה חוקית, דהיינו, הפרת צו של בית המשפט וזאת במצטבר לביצוע העבירה של שיבוש מהלכי משפט. משכך, נוכח הפרת הצו של בית המשפט ועבירות השיבוש שביצע לכאורה הנאשם, שאלת התאמתם של המפקחים הפכה לשאלה שולית.

6.על החלטה זו של בית משפט קמא הוגש הערר נושא הדיון.

נטען בהודעת הערר כי שגה בית משפט קמא בדחותו את המלצת שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית דודיו, חלופה המפחיתה באופן משמעותי את מסוכנות העורר והחשש לשיבוש הליכי משפט. נטען כי העורר, בן 20, ללא עבר פלילי ומשניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של העורר פחותה, על פי מצוות המחוקק יש להורות על שחרורו.