עמ"ת 14302-10-15

בבית משפט השלום בנצרת הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של אלימות פיזית ואיומים כלפי בת זוגו.

הוגשה גם בקשה למעצרו עד תום ההליכים אשר במהלך הדיון בה, הורה בית משפט קמא בשלב מסוים על שחרורו למעצר בית בקרית ים בבית אמו ובפיקוח משמורנים, זאת הורה ביום 21/09/14.

בית משפט קמא גם התיר לו לעבוד בשעות היום במפעל בנצרת עילית, הגם שבת זוגו הנ"ל גרה בנצרת עילית עם ילדיהם.

ביום 28/06/15 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר לבית משפט קמא ולפיה "מתבקש כבוד בית המשפט לבטל את מעצר הבית החלקי בו שוהה המבקש מזה למעלה משמונה חודשים, באופן שתיוותר בשלב זה על כנה הרחקתו מהמתלוננת".

לא יהיה מיותר לציין כי מעצר הבית החלקי נקבע לו תחילה בין השעות 16.00 ועד השעה 05.00.

בית משפט קמא קיים דיון בבקשה ביום 22/07/15, אך לא החליט לאחר אותו דיון אלא הורה על קבלת תסקיר של שירות המבחן ודחה את הדיון ליום 21/09/15.

על אף האמור מצא בית משפט קמא לקצר כבר באותו שלב את מעצר הבית החל מהשעה 21.00 ועד 05.00.

תסקיר שירות המבחן הוגש לבית משפט קמא ובו התייחסות מחד לבקשה לביטול התנאים המגבילים.

בעניין זה, ולמעט הרחקת העורר מן המתלוננת, המליץ שירות המבחן לביטול יתר התנאים.

מאידך התייחס שירות המבחן גם לאפשרות חזרת העורר לגור עם המתלוננת ובעניין זה המליץ לא לעשות כן עד לאחר שהעורר יעבור טיפול זוגי יחד עם המתלוננת.

לאחר הגשת טיעוני הצדדים התקיים דיון בבית משפט קמא והצדדים השמיעו טענותיהם.

בהחלטתו מאותו יום, סבר בית משפט קמא כי בטרם החלו העורר והמתלוננת בטיפול זוגי, קיים קושי בהסרת כל התנאים המגבילים ובוודאי שאין מקום להשבתו בביתו וכן כי באותו שלב לא יוכל הוא לקבל את המלצת שירות המבחן לביטול התנאים המגבילים, למעט צו ההרחקה וכי יש לבחון את ביטולם לאחר שיחל הטיפול הזוגי.

באותו מעמד נתן בית משפט קמא הקלה נוספת בכך שביטל את הצורך בליווי העורר בדרכו לעבודה וחזרה.

על החלטה זו הוגש הערר בפניי.