עמ"ת 11929-11-14 דוידוב נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט אברהם רובין), בתיק מ"י 9497-11-14, מיום 5.11.14, לפיה הורה בית המשפט על שחרור העורר בתנאים של הרחקה מהמקרקעין הידועים כגוש 30026, חלקה 206, למשך 30 יום, הפקדה כספית בסך 1,000 ₪, ערבות עצמית וצד ג' בסך 5,000 ₪. בערר נטען, כי בית המשפט טעה משהורה לשחרר את העורר בתנאים, שכן לא מתקיים חשד סביר לביצוע עבירה, ועל כן יש להורות על ביטול רכיב ההרחקה מהמקרקעין, שהוא בית כנסת.

2.המשיבה טענה בבקשה שהגישה לבית משפט השלום, כי העורר חשוד בכך שעבר עבירה של היזק לרכוש בזדון ועבירה של הפרת הוראה חוקית, שעניינה הוראה של בית הדין הרבני.

3.מהבקשה שהוגשה לבית משפט השלום עולה, כי העורר נעצר על ידי המשטרה ביום 4.11.14 בשעה 17:00 והדיון התקיים ביום 5.11.14. מכאן, שהעורר היה עצור עד למועד הדיון.

4.בדיון שהתקיים טענה המשיבה, כי בהתאם להחלטת בית הדין הרבני מיום 11.9.14 בדבר מינוי נאמנים ובהתאם להחלטה נוספת של בית הדין, המורה לנאמנים לסגור את בית הכנסת "באר שבע", היו מוסמכים הנאמנים לאסור על אנשים כלשהם להיכנס לבית הכנסת. עוד נטען, כי בהתאם לחומר החקירה העורר נכנס לבית הכנסת והרס גג אקוסטי. נציג המשיבה ציין כי אין מדובר באירוע ראשון, וכי הנאמנים הגישו תלונה במשטרת ישראל כנגד העורר.

5.מהדיון שהתקיים בבית המשפט עולה, כי נציג המשיבה הבהיר לבית המשפט שמדובר בסכסוך אזרחי מתמשך והעורר הציג בפני משטרת ישראל מסמכים שונים הכוללים החלטות שונות של בית המשפט.

6.בית המשפט בהחלטתו קבע כי העורר מסוכסך עם אחרים בנוגע לבית הכנסת, וכי בהליך שהתנהל בפני בית המשפט לא ניתן לרדת לעומק ההליך האזרחי שנדון בערכאות אחרות. בית המשפט קבע, כי הוצגו לפניו שני צווים של בית הדין הרבני, המלמדים כי לכאורה השליטה בשטח בית הכנסת צריכה להיות בידי בני הפלוגתא של העורר. בית המשפט קבע כי זכותו של העורר לנסות להביא לביטול החלטות אלו, אך נכון לאותו מועד העורר לא הציג בפני בית המשפט החלטה ברורה הקובעת כי החלטות בית הדין בטלות. לפיכך סבר בית המשפט, כי יש טעם בבקשת המשיבה להרחיק את העורר מבית הכנסת ועל כן קבע את התנאים לשחרור העורר הכוללים הרחקת העורר מבית הכנסת למשך 30 יום.

7.ייאמר כבר עתה, כי אכן מדובר בסכסוך אזרחי המעסיק מספר ערכאות, כולל שני מותבים בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר לפניי מתנהל דיון בבקשת הנאמנים כנגד העורר ואחרים בנושא סמכויות הנאמנים. כך גם מתנהל דיון נוסף בפני מותב אחר באשר לאכיפת פסקי בוררות שניתנו כאשר העורר הנו צד לדיון זה. כמו כן, מתנהל הליך בבית הדין הרבני כאשר כידוע לבית הדין סמכות לדון בענייני הקדשות ומינוי נאמנים.

8.לפיכך, בדיון שהתקיים לפניי ביום 13.5.14 במסגרת ה"פ 5210-06-13, ולאחר שהוצגה לפניי החלטת בית הדין הרבני מיום 1.5.14, קבעתי כי מההחלטה עולה שהמבקשים שלפניי הם הנאמנים לכל דבר ועניין. עוד הורה בית הדין הרבני באותה החלטה לנאמנים לעשות כל שנדרש לסילוק המשיבים באותו הליך, או מי מטעמם, חברות ברסלב ו/או כל מי שמפריע לניהול ושימוש נכסי ההקדש, לרבות בית הכנסת "באר שבע".