עמ"ת 11120-11-14 לב נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג'ויה סקפה-שפירא), בתיק מ"ת 47161-07-11, מיום 26.10.14, לפיה הורה בית המשפט על הקלה בתנאי השחרור של העורר, כפי שפורט באותה החלטה. יחד עם זאת קבע בית משפט השלום, כי העורר יישאר במעצר בית בבית אביו, ולא התיר לו לשוב לביתו שביישוב חשמונאים.

2.כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רכוש, ניסיון לגניבת נגרר וגניבת נגרר, ויחד עם כתב האישום הוגשה ביום 24.7.14 בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים. לאחר קבלת תסקיר מעצר מיום 14.8.14 שוחרר העורר לחלופת מעצר בבית אביו באשדוד, תחת פיקוח אביו ושני ערבים נוספים, איזוק אלקטרוני ופיקוח מעצרים של שירות המבחן. כמו כן, אפשר בית המשפט לעורר לצאת לתפילות בזמנים מוגדרים שנקבעו.

3.ביום 7.10.14 נערך תסקיר מעצר נוסף על ידי שירות המבחן, שקבע כי העורר עמד בכל תנאי השחרור והתרשם כי קיימת הפחתה ברמת הסיכון וחזרתו של העורר לביתו במסגרת תעסוקתית תאפשר מענה לצרכים הכלכליים והקיומיים, תוך הפחתת הלחץ הנפשי בו הוא נתון, דבר שיסייע בהפחתה נוספת של הסיכון להישנות התנהגות עבריינית.

4.בדיון שהתקיים ביום 26.10.14 הקל בית משפט השלום בתנאי שחרורו של העורר, בכך שאפשר לו לצאת יחד עם אביו לעבוד בעסקו של אביו, תחת פיקוח האב בין השעות 08:00 – 17:00. כמו כן הורה בית משפט השלום על ביטול האיזוק האלקטרוני.

5.העורר סבור כי לאור המפורט בתסקיר המעצר, היינו הפחתה משמעותית ברמת המסוכנות וכן המלצת שירות המבחן והצורך הדחוף שהעורר יחזור לביתו ויוכל לפרנס את משפחתו, כל אלה אמורים לשמש שיקולים המחייבים הקלה נוספת בתנאי השחרור.

6.המשיבה מתנגדת לקבלת הערר וטוענת כי נשקפת מהעורר מסוכנות להישנות התנהגות עבריינית, זאת גם על רקע עברו הפלילי, וכך סבורה המשיבה עוד כי למעשה בקשת העורר היא ביטול כולל של כל תנאי השחרור, כאשר לא יתכן שאשתו תהווה מפקחת על העורר.

7.לאחר שבחנתי את הדברים, סבורני שיש לתת משקל רב לאמור בתסקיר המעצר מיום 7.10.14. שירות המבחן סבר כי קיימת הפחתה משמעותית ברמת המסוכנות שיש לייחס לעורר. שירות המבחן בחן את הדברים גם על רקע דבריו בתסקיר המעצר הקודם, מיום 14.8.14.

8.לא מצאתי סיבה שלא לקבל את המלצת שירות המבחן. זאת ועוד, עברו הפלילי של העורר הוא ישן, כאשר העבירה האחרונה שעבר ובגינה הורשע היא משנת 2000.