פס"ד בערעור ובערעור שכנגד בנושא זכויות במשק ותשלום דמי שימוש ופיצוי

השופטת אספרנצה אלון:

כללי:

1. בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דין שנתן בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ענבל קצב-קרן) (להלן: "בית משפט קמא"), שניתן 02.02.06 בשתי תביעות:

בתמ"ש 12703-06-12, דחה בית משפט קמא את תביעת התובע (שם),  המערער והמשיב שכנגד (כאן), למתן סעד הצהרתי לפיו הינו בעל הזכויות במשק והורה על פירוק השיתוף במשק.

            בתמ"ש 37017-03-14, קיבל בית משפט קמא את תביעת התובעת (שם), המשיבה והמערערת שכנגד (כאן), לתשלום דמי שימוש ודחה את תביעתה לתשלום הפיצוי המוסכם בסך 30,000 ₪.

            מאחר ובפנינו ערעור וערעור שכנגד, ייקרא המערער והמשיב בערעור שכנגד - "האח" ו/או "המערער"; המערערת בערעור שכנגד והמשיבה בערעור תיקרא - "האחות" ו/או "המשיבה"; שניהם ביחד "הצדדים".

רקע עובדתי:

2. הצדדים הינם אחים. בשנת 1957 רכשו הוריהם המנוחים של הצדדים את הזכויות במשק (להלן: "המשק") והיו חברים באגודה (להלן: "האגודה").

3. בחוזה משבצת שנחתם ביום 29.11.04 בין האגודה לבין מנהל מקרקעי ישראל (כיום ולהלן: "רמ"י"), הוענקו לחברי האגודה זכויות של בר-רשות, הכפופות להוראות רמ"י ולהוראות ההסכם (להלן: "ההסכם הדו-צדדי").

4. ההורים המנוחים התגוררו במשק עד לפטירתם והפעילו במשק רפת ולול תרנגולות. לטענת האח, המשק אינו פעיל מאז סוף שנות השמונים ולטענת האחות, המשק אינו פעיל מאמצע שנות התשעים.

5. אם הצדדים, הלכה לעולמה בשנת 1990. האב, ביקש להעביר את זכויותיה למערער, אך בקשתו נדחתה. בתשובה, הודיע המנהל, כי בעלי זכויות במשק יכולים להיות רק זוג נשוי ובמות אחד מבני הזוג, עוברות הזכויות לבן הזוג השני; לא ניתן לצרף כבעלי זכויות ילדים או כל אחד אחר, מאחר והדבר מהווה פיצול נחלה.