עמ"ש 42513-09-14 א.ש. נ' י.ש.

            לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט א' נאמן) בתמ"ש 19110-05-13, מיום 1.7.14, שעניינו תביעת מזונות הקטינים אשר הוגשה על ידי המשיבה בשם הקטינים.

השופטת י' וילנר (אב"ד):

1.         הצדדים נישאו ביום 16.9.04 בנישואים אזרחיים ב... ומנישואיהם נולדו להם שני הקטינים, ילידי 2005 ו- 2008. המערער יהודי והמשיבה חסרת דת.

החל מחודש אפריל 2013 נפרדו דרכיהם של הצדדים אף שנותרו להתגורר תחת קורת גג אחת. הופרדו חשבונות הבנק המשותפים של הצדדים ונעשתה ביניהם חלוקה מוסכמת לגבי הוצאות מימון המשפחה והילדים.

2.         בעקבות הקרע בין הצדדים הגישה המשיבה תביעת מזונות בשם הקטינים שנדונה בפני בית משפט קמא.

3.         מאחר וכאמור המשיבה חסרת דת, חל חיוב מזונות הקטינים על שני ההורים מכוח הוראות סעיף 3א(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), בשיעור יחסי להכנסותיהם. בהתאם לכך, קבע בית משפט קמא כי יש להעמיד את הכנסתו החודשית של המערער על סך 16,900 ₪, ואילו את הכנסתה של המשיבה על סך 9,700 ₪. לפיכך, נקבע כי חלוקת ההכנסות לקופה המשותפת של בני הזוג לצורך תשלום מזונות הקטינים היא כדלקמן: המערער 64% והמשיבה 36%. צורכי כל קטין, לרבות מדור, הוערכו על ידי בית משפט קמא בסכום של 2,200 ₪ לחודש. עוד קבע בית משפט קמא כי על אף שמשמורת ההורים היא משותפת, למעשה חלוקת הזמן על פי המוסכם בין הצדדים הינה כדלקמן: המערער 43% והמשיבה  57%.

4.         בשקלול כל הנתונים הללו, קבע בית משפט קמא כי על המערער לשלם למשיבה מזונות עבור כל קטין בסך של 1,250 ₪ לחודש. עוד נקבע כי הצדדים ישאו בחלקים שווים בכל הוצאות הבריאות החריגות ובהוצאות החינוך. בית משפט קמא היה ער לכך שחלקו של המערער בתשלום הוצאות אלה צריך להיות גבוה יותר (בשיעור של 64%) וציין כי הפרש זה (של 14%) נלקח על ידו בחשבון בעת קביעת גובה המזונות. עוד נקבע בפסק הדין כי המזונות ישולמו עד הגיע כל קטין לגיל 18 או עד סיום לימודיו התיכוניים, לפי המאוחר מבין השניים, כאשר בתקופת השירות הצבאי הועמדו דמי המזונות על סכום של 500 ₪ עבור כל קטין כשהסכום נושא הפרשי הצמדה ממועד פסק הדין.

על פסק דין זה מונח הערעור שלפנינו.

טענות המערער