עמ"ק 13/256/15 מדינת ישראל נ' כהן דורין

בפתח הדברים אבקש לציין כי מצאתי לזכות את הנאשמת מהעבירה שיוחסה לה בכתב האישום.

הקדמה:

1. עפ"י האמור בכתב האישום בתאריך 4.8.15 בשעה 09.41 ברח' הברוש 13 בהרצליה,

הנאשמת לא אספה מיד את גללי הצואה שהטילה כלבתה.  כתב האישום מייחס לנאשמת

עבירה לפי סעיף 12(ב) לחוק עזר להרצליה (מניעת מפגעים ושמירה על הסדר והניקיון), התש"ן – 1989 (להלן- חוק העזר).  וכך קובע הסעיף:

"עשה כלב את צרכיו ע"י הטלת גללים במקום ציבורי, היה בעל הכלב או מי שהפיקוח עליו, בידיו לאסוף מיד את הגללים".

פרשת התביעה:

2. מטעם התביעה העידו שני עדים, הראשון היה הפקח מר צברי טומי (להלן – צברי). לטענת צברי, במהלך עבודתו הוא ראה כלב משוטט כאשר הנאשמת עומדת בקצה השני של הרחוב ומתבוננת בכלב זה ובכלב הנוסף שלה. צברי הבחין לטענתו כי הוא ראה את אחד הכלבים עושה את צרכיו על הדשא, כאשר הנאשמת מתעלמת מכך ולא אוספת את הגללים ומתרחקת מהמקום כ- 20-30 מ'.

            צברי פנה לנאשמת ושאל אותה למה היא לא אוספת את הצרכים והנאשמת ענתה לו כי כלבתה לא עשתה כלל צרכים ולכן אין לה מה להרים. עוד אמרה לו הנאשמת, כי הוא סתם נטפל אליה והחלה לצעוק ולקלל אותו. בשלב זה, לאחר שאמר לה צברי שתקבל דו"ח, היא לקחה שקית והרימה את הגללים מהמקום (ראו: עמ' 1 שורות 15-16 לפרוטוקול).

3. צברי הציג תמונות לתיק ביהמ"ש ת/1 ות/2 בהם רואים את האזור בו הטילה הכלבה את גלליה לטענת צברי, ואולם לא רואים את הצואה בתמונות ו/או את הכלבה שהטילה את הצואה. לטענת צברי, הוא לא הספיק לצלם זאת, כי הנאשמת לא נתנה לו.