עמ"נ 8301-11-15 Brhane נ' משרד הפנים

לפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 16.11.2015, בה דחיתי את בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה ועירבון וזאת מהפן הכלכלי בלבד כי המבקש לא הניח כל תשתית לכך שהוא נעדר יכולת כלכלית וטענותיו לגביו יכולת זו לא עלו בקנה אחד עם טענותיו בהליכים השונים לגבי השתכרותו מעבודות שונות שעבד בהן.

בבקשתו, חוזר המבקש על בקשתו לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון ולחילופין או בנוסף - מבקש כי בית המשפט ייקבע כי דרישה לתשלום אגרה והפקדת ערבון בהליכים הקשורים להוצאת הוראת שהייה אינה חוקתית בהיותה פוגעת באופן לא מידתי בזכות הגישה לערכאות.

לטענת המבקש, ההחלטה מיום 16.11.2015 לא התייחסה למהות ההליך ולאמת המידה המקלה שיש לנקוט בו.

עוד טוען המבקש כי הוא הצהיר בבקשת הפטור שהגיש כי עבד בעבודות שונות, אולם לא הצליח לחסוך סכום משמעותי, וכי כיום לאחר שרישיון הישיבה נשלל ממנו הוא אינו יכול לעבוד ונתמך בידי מכרים. המבקש טוען כי אין לו אפשרות להציג הסכם שכירות תקף או תדפיסי חשבון בנק פעיל, מאחר והם אינם קיימים, וכי הוא מיוצג פרו-בונו על ידי המוקד לפליטים ולמהגרים. לטענת המבקש, מדובר באינדיקציות חזקות להיעדר יכולתו הכלכלית, המבוססות על "עובדות שליליות", שלא נסתרו בתגובת המדינה.

עוד טוען המבקש כי ביום 16.11.2015 ניתנה החלטת בית המשפט העליון בבר"ם 7489/15 נורדין נ' משרד הפנים-רשות האוכלוסין וההגירה (להלן – "עניין נורדין"), אשר לא עמדה בפני בית המשפט דכאן עת נתן את החלטתו בבקשת הפטור, ובה ציין כבוד השופט פוגלמן כי ככלל אין מקום להתנות את הגשת התגובה לצו הביניים בהתייצבות במרכז השהייה, וזאת אף אם עשיית הדין העצמית עשויה להוות בהמשך שיקול התומך בדחיית הבקשה גופה.

המבקש טוען כי לאור העובדה שהערר שהגיש נמחק על-ידי בית הדין ללא קבלת תגובת המשיב רק מן הטעם שעשה "דין עצמי", הרי שבהינתן הבהרת בית המשפט העליון בעניין נורדין ביחס לאופן שבו יש לנהוג בהליכי ביניים, נראה שסיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים ואף ודאיים.

טענה נוספת שטוען המבקש היא כי הדרישה לתשלום אגרה והפקדת ערבון בהליכים ביחס להוצאתה של הוראת שהייה אינה חוקתית בהיותה פוגעת באופן לא מידתי ביכולת לקיים ביקורת שיפוטית על פגיעה ושלילה מינהלית של הזכות לחירות. המבקש מבקש כי בית המשפט יקבע כלל לפיו לא יהיה צורך בתשלום אגרה בהליכים ביחס להוצאתה של הוראת שהייה, ובנסיבות חריגות שבחריגות רשאי יהיה בית המשפט להורות על תשלום אגרה מופחתת.

המשיב מתנגד לעיון מחדש. לטענת המשיב המבקש לא הסביר מדוע הגיש בקשה לעיון מחדש תחת הגשת ערעור בהתאם להוראות. המשיב טוען כי אין בבקשה דנן טענה לשינוי נסיבות, אלא מדובר, הלכה למעשה, בהגשת ערעור, וזאת שלא בהליך הנכון ולא בערכאה המוסמכת לעניין.

עוד טוען המשיב כי המבקש העיד על עצמו כי אך חודשיים לפני הגשת הערעור הוא עבד והשתכר כיאות, וכי במסגרת השימוע שנערך לו הוא הציג תלוש שכר וציין כי הוא שולח כספים למשפחתו. נוכח האמור, משבחר המבקש שלא לתמוך את בקשתו לפטור במסמכים, ומשטענותיו עומדות בסתירה לטענות שהוא עצמו העלה וגיבה בתצהיר, הרי שהחלטת בית המשפט היא נכונה ואין מקום לעיין בה מחדש.

המשיב מתייחס לפס"ד בבר"ם 2459/15 פלוני נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 13.5.2015) (להלן – "עניין פלוני") ולא לעניין נורדין אליו הפנה המבקש, וטוען כי לא ניתן ללמוד ממנו לענייננו, ומאחר ובאותו עניין דובר במבקש שהתייצב במרכז השהייה חולות משך שנה לפני הגשת העתירה, ומשכך לא היה ביכולתו לעבוד ולשלם את האגרה, ואילו בענייננו בחר המבקש לעשות דין לעצמו ולא להתייצב במרכז השהייה למרות שבקשותיו למתן צו ארעי ו/או צו ביניים נדחו על-ידי בתי המשפט השונים (לרבות בית המשפט העליון), וכאמור – אף טען בתצהירו כי הוא עובד ומשתכר כיאות. בנוסף, המשיב טוען כי המבקש בעניין פלוני צירף דף תנועות חשבון הבנק שלו, מהם יכול היה בית המשפט להתרשם ולקבוע בדבר יכולתו לשלם את האגרה, וזאת בניגוד לענייננו.

באשר לטענה לפיה הדרישה לתשלום אגרה והפקדת ערבון בהליכים ביחס להוצאתה של "הוראת שהייה" אינה חוקתית וכי יש לבטלה, טוען המשיב כי השענות על הקופה הציבורית לצורך מימון תשלום האגרה צריך להיות המוצא האחרון והיחידי העומד בפני המבקש, וכי טענת המבקש היא מרחיקת לכת ומשמעה הטלת נטל בלתי סביר על הקופה הציבורית.

סופו של דבר, המשיב טוען כי בהעדר מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית של המערער, ובהינתן כי מדובר בערעור שסיכוייו נמוכים נוכח העובדה כי הוא בחר לעשות דין לעצמו ולא התייצב במרכז השהייה, בניגוד מוחלט להחלטות שיפוטיות חלוטות שהתקבלו בעניינו, הרי שדין הבקשה להידחות.

המבקש השיב לתגובת המדינה, וטען כי אין בתגובת המשיב התייחסות כלשהי לעניין נורדין, מה שמלמד על סיכוייו הגבוהים של הערעור ולטענה שהחלטה זו מהווה נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש בהחלטה לפטור מאגרה. בנוסף, אין בתגובת המדינה התייחסות למצבו העדכני של המבקש היום, לאחר שרישיון הישיבה שלו נשלל ולא חודש ולכך שאין ברשותו חשבון בנק פעיל וכל רכוש. כמו כן, המבקש טוען כי אין התייחסות בתגובת המשיב לעוצמת הפגיעה בזכויות חוקתיות ולאמות המידה המקלות שלאורן יש לבחון בקשות מעין אלו.