עמ"נ 57088-11-13 סופר-פארם (ישראל) בע"מ נ' עיריית רחובות עמ"נ 791-12-13 קבוצת גולף א.ק. בע"מ נ' עיריית רחובות

כללי

1. לפניי שני ערעורים מינהליים, האחד על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית רחובות (להלן: "ועדת הערר") מיום 27.8.13, בערר 24/12; והשני על החלטת אותה ועדת הערר מיום 28.8.13, בערר 25/12. לבקשת הצדדים אוחד הדיון בשני הערעורים לנוכח השאלה המשותפת העולה בהם – שאלת סיווגם של שטחי המחסנים הצמודים לנכסים שבהם מחזיקות המערערות.

    

   העובדות העיקריות בעמ"נ 57088-11-13

2. המערערת, סופר פארם (ישראל) בע"מ (להלן: "סופר פארם"), היא חברה בתחום הפארם אשר משווקת מוצרי טיפוח ובריאות ומפעילה בסניפיה בתי מרקחת. סופר פארם הגישה השגה בעניין חיובה בארנונה לשנת 2012, וטענה בהשגתה כי חיובה בתעריף "סופרמרקט, היפרשוק וכל-בו" בגין כלל שטח הנכס שבחזקתה – אינו כדין. לטענתה, יש לפצל שטח של 126 מ"ר, ולסווגו בסיווג "מחסנים". מנהל הארנונה דחה את ההשגה, בנימוק כי יש להבחין בין עסק שפעילותו היא אחסנה בלבד (אז יחול הסיווג), לבין נכס הסמוך לבית עסק ומשמש לאחסנה של מוצרים שמיועדים למכירה על ידי בית העסק (ואז לא יחול הסיווג).

   יצוין כי בהשגה גם נטען שיש לפצל שטח של 37 מ"ר ולחייבו בתעריף "מבנים אחרים". מנהל הארנונה דחה טענה זו בנימוק כי סופר פארם לא ציינה את מיקומו של השטח ואת השימוש שנעשה בו.

    

3. סופר פארם הגישה ערר על תשובת המשיב להשגה, וערר זה נדחה. ועדת הערר קבעה כי הוראות צו הארנונה אינן מגדירות את הסיווג "מחסנים" או את המקרים שבהם יוחל סיווג זה. הוועדה קבעה כי יש לבחון את שאלת פיצול הנכס נושא הערר בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. הוועדה מצאה כי השימוש שנעשה במחסן נועד לשרת את תכליתה ופעילותה השיווקיות של המערערת, ואין הוא שימוש של אחסנה.

    

   גם בעניין השטח שגודלו 37 מ"ר קיבלה ועדת ערר את טעמיו של המשיב, ודחתה את הערר.

    

   העובדות העיקריות בעמ"נ 791-12-13

4. המערערת, קבוצת גולף א.ק. בע"מ (להלן: "גולף"), היא חברה העוסקת בטקסטיל, עיצוב הבית, אופנה והלבשה. גם גולף הגישה השגה בעניין חיובה בארנונה לשנת 2012, ובה טענה כי חיוב כלל שטח החנות שבה היא מחזיקה בקניון רחובות ברח' בילו 2, תחת תעריף "משרדים, שירותים ומסחר" – אינו כדין, וכי יש לפצל שטח של 31 מ"ר ולסווגם כ"מחסנים" בהתאם לצו הארנונה של עיריית רחובות. גולף טענה כי שטח זה משמש לאחסנה בלבד, ובכלל זה חל איסור מוחלט על כניסת קונים למתחם האחסנה, ואין מתקיימת בו כל פעילות של מכירה. המשיב דחה את ההשגה, בנימוק זהה לנימוק שניתן בעניין סופר פארם.