מקראג ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה

לפניי ערעור על החלטתו הסופית מיום 21.9.25 של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 בתיק ערר (ת"א והמרכז) 1750-25 שניתנה על ידי הדיין, מר שלומי ויזן.

כללי

המערער 1 הגיש ביום 9.7.24 בקשה להסדרת מעמדו בישראל של המערער 2, שהוא אביו הביולוגי, מכח הוראות נוהל מספר 5.2.0036 "נוהל מתן מעמד להורים לחייל/ים" (להלן: "הנוהל").

על אף שהבקשה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בנוהל, ובנסיבות העניין, היא לא נדחתה על הסף מטעם זה, והמערערים התבקשו לצרף מסמכי סף שונים, אותם היה עליהם להשלים עד ליום 12.9.24.

משלא הושלמו המסמכים והתיעוד שהתבקש עד ליום 14.10.24 הבקשה סורבה על הסף ונסגרה.

על החלטת סירוב זו הוגש ערר פנימי שנדחה ביום 2.3.25 בהחלטה מנומקת של הרשות (נספח 3 לערעור), במסגרתה צויין, בין היתר, שעל אף שצורפו לערר הפנימי חלק מהמסמכים שנדרשו לכתחילה, עדיין חסרה שורה של מסמכים הנדרשים לבחינת הבקשה, ואלו לא צורפו. במסגרת ההחלטה פורטה השתלשלות העניינים הקשורים למערער 1, ועל שהייתו הבלתי חוקית בישראל, הרחקתו ממנה; כניסתו בזהות בדוייה וובדרכון מזוייף, קבלת אשרת עבודה ולאחר מכן הרחקה פעם נוספת.

על ההחלטה בערר הפנימי הנ"ל הוגש הערר לבית הדין לעררים, והוא נדחה בהחלטתו הסופית מושא ערעור זה.

מתברר, ועל אף שהדבר לא צויין מפורשות בכתב הערעור, אלא הדבר עולה מעיון בנספח 10 להודעת הערעור (תשובת הרשות לערר) הרי שבתמיכה לערר שהוגש לבית הדין לעררים צורפו מסמכים נוספים שהיה בהם כדי לעמוד לכאורה בדרישת מסמכי הסף.

טענת המערערים הייתה כי הושלמו דרישות הסף, ובמצב דברים זה היה על הרשות לקבל את הבקשה, ולא היה מקום לתת כל משקל או ביטוי כלשהוא לעברו של המערער 2, שפורט כאמור לעיל. והכולל שהייה בישראל שלא כדין והרחקה; כניסה חוזרת לישראל בזהות בדוייה באמצעות דרכון מזוייף, וקבלת אישור עבודה, וגם לאחר שנתפס הודה במעשיו והורחק מישראל שוב. לשיטת המערערים היה מקום שהרשות תדרש אך ורק לבקשה.

הרשות הגיבה וסברה שמכלול הנסיבות הוביל להחלטה סבירה כאשר ממילא לא צורפו כלל המסמכים הנדרשים.

בתשובת המשיבה לערר (נספח 10) עולה שהמערער 2 צירף לערר בבית הדין לעררים תעודת יושר על שם SONNY MACARAEG LALOAN יליד 8.12.1968 כאשר עסקינן ב- MACARAEG ROGER VINOYA יליד 16.12.69, ועל פני הדברים אין המדובר באותו אדם, ולמעשה אותו "סוני לאלואן" הוא אותה דמות בדוייה שהשתמש בה המערער 2 בעבר, ובשלה הורחק מישראל.