פלונית נ' בני דרור - מושב שיתופי להתיישבות בע"מ

1. ערעור על החלטת סגן רשמת האגודות השיתופיות (להלן – סגן הרשמת) מיום 8.2.23 ולפיה חברותה של המערערת במשיב (להלן – המושב) פקעה מכוח סעיף 8.6 לתקנון המושב וסעיף 5.4 להסכם הקליטה עליו חתמה המערערת ביום 25.4.02. במסגרת הערעור מתבקשת הצהרה כי חברותה של המערערת שרירה וקיימת ולא נתקיימו הנסיבות לפקיעתה.

2. וזהו הרקע להחלטת סגן הרשמת.

המערערת ובעלה לשעבר פלוני (להלן – פלוני) הגיעו למושב בשנת 1998, קיבלו קרקע עליה הורשו להניח קרוואן, ובשנת 2002 נקלטו לחברות וחתמו על הסכם קליטה. הוקצה להם מגרש 3219L.

באפריל 2003 המערערת ופלוני נפרדו. המערערת נשארה להתגורר בקרוואן עם בנה ופלוני התגורר במגרש אחר שהוקצה לו על ידי המושב (3301B) .

3. בעקבות גירושיהם של המערערת ופלוני במאי 2007, התנהל בין בני הזוג הליך בוררות בין היתר בכל הנוגע לרכוש המשותף. בשנת 2017 ניתן פסק בוררות שקיבל תוקף של פסק דין בשנת 2018 ולפיו המגרש במושב, נשוא אותו הליך, שייך לפלוני.

4. בעקבות פסק הבוררות, זומנה המערערת לשימוע אצל ועד הנהלת המושב בעניין פקיעת חברותה במושב וזאת לאור הקביעה במסגרת פסק הבוררות כי אין לה זכויות במגרש המשותף. לאחר שהחליט ועד הנהלת המושב ביום 12.3.20 על פקיעת חברותה של המערערת, פנה המושב ביום 16.4.20 לרשם האגודות השיתופיות בבקשה לתיקון פנקס החברים וגריעת המערערת ממנו.

5. הרשם מינה חוקרת שהגישה המלצותיה על פקיעת החברות, ניתנה החלטה בדבר אפשרות להשיג על ההמלצות, כך נעשה ולאחר מכן ניתנה החלטת סגן הרשמת המאמצת את ההמלצות.

במסגרת החלטתו קבע סגן הרשמת כי חברותה של המערערת פקעה בהתאם להוראות סעיף 8.6 לתקנון המושב וגם בהתאם להוראות סעיף 5.4 להסכם הקליטה עליו חתמה המערערת עם קבלתה לחברות. עוד נקבע כי המושב לא הפלה את המערערת לעומת פלוני ולעומת חברים אחרים במושב, כי אם להפך. נהג בה, כך על פי פסק הדין, באורך רוח רב, והרבה לפנים משורת הדין.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.