עמ"נ 21001-05-15 שטראוס גרופ בע"מ נ' עירית נצרת עילית

כיצד יסווג, לצורך חיוב בארנונה, נכס ובו מצויים חומרי גלם, אשר משמשים ליצור מוצרים. זהי השאלה המשפטית בה עוסק ערעור זה.

רקע עובדתי

1.המערערת הינה חברה העוסקת בייצור ממתקים (להלן: "המערערת").

2.מפעל הממתקים של המערערת מצוי ברחוב הגלבוע בנצרת עלית (להלן: "המפעל").

3.בנוסף, בבעלות המערערת נכס המצוי ברחוב החרושת 56 ואף זאת בנצרת עלית (להלן: "הנכס").

4.אין מחלוקת עובדתית, כי עד לשנת 2010 שימש הנכס כמפעל לאריזות שי, וכי מאז משמש הנכס כמקום אחסון לחומרי גלם, כגון אבקות חלב, אבקת קקאו, שקי סוכר, סוגי חמאה למיניהם וחומרי אריזה.

חומרי הגלם משמשים לייצור מוצרים שונים של המערערת ומועברים מהנכס למפעל.

5.אין מחלוקת בין הצדדים, כי עד לשלב מסוים חויב הנכס לפי סווג 412 בצו הארנונה העירוני של המשיבה, כ"מבנה המשמש לתעשייה או מלאכה" והחל מיום 13.7.10 שונה סווג הנכס לסיווג 303 בצו הארנונה שעניינו "חנויות ומסחר".

למען השלמת התמונה יאמר, כי החיוב לפי סווג הנכס בסווג 412 הינו 57.82 ₪ למ"ר ואילו החיוב לפי סווג 303 הינו 85.10 ₪ למ"ר (הכל לפי התעריף שהיה בשנת 2010).

6.על הסיווג הנ"ל כמו גם על הגדלת השטח שחויב בפועל ועל החיוב הרטרואקטיבי הוגש ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עירית נצרת עלית.

7.במסגרת הדיון בערר, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר שטח הנכס וכן להסכמות בדבר אי החיוב הרטרואקטיבי וכל שנותר הוא השאלה המשפטית בדבר סיווג הנכס.