עמ"נ 14165-10-14 מדינת ישראל נ' קלומדין (עציר)

לפני ערעור שהגישה המדינה – רשות ההגירה והאוכלוסין נגד החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין מיום 6.10.14. במסגרת החלטתו הורה בית הדין על שחרור המשיב ממשמורת, מטעמים הומניטאריים.

העובדות:

1.המשיב, נתין שוודי, ביקר בישראל פעמיים בשנות התשעים. פעם שלישית נכנס המשיב לישראל בשנת 1998 ברישיון לישיבת ביקור (ב/2), למשך שלושה חודשים. מאז נשאר המשיב בישראל מבלי שהסדיר את שהיותו החוקית בה.

מכתבי הטענות עולה כי המשיב היה נשוי בעבר לישראלית, התגרש ממנה ואח"כ פגש ישראלית אחרת, חי עימה שנים בודדות ולזוג נולד ילד. לדבריו, חזר לישראל בשנת 1998, על מנת להיות קרוב לבנו.

ביום 28.9.14 נעצר המשיב והובא בפני הממונה על ביקורת הגבולות. מפרוטוקול הדיון לפני ממונה על ביקורת הגבולות עולה כי המשיב שותף במסעדה ברחובות ומתגורר ביבנה. עוד עלה כי אינו בקשר עם בנו בשנתיים האחרונות, על אף רצונו בקשר כאמור.

נוכח היותו שוהה ללא אשרה החליט הממונה על העברתו למשמורת עד להרחקתו מישראל.

2.המשיב ערר לבית הדין לביקורת משמרות של שוהים שלא כדין.

בית הדין שמע את הצדדים, את טענות המערערת בדבר העדר עילה חוקית לשחרור המשיב משמורת ואת דבריו של בא כוח המשיב בדבר נסיבות חייו, ונוכחן קבע כך:

"מבחינת הדין אין לי אלא להסכים עם עמדת משרד הפנים.

יחד עם זאת, אין להתעלם מכך כי המוחזק הגיע לישראל משבדיה, שהינה מדינה מערבית מפותחת.

בנסיבות שתוארו לעיל, יש מקום לנהוג במקרה דנן לפנים משורת הדין.

המוחזק הצהיר כי ככל ובקשתו לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים תידחה, יעזוב את ישראל.

במהלך הדיון שנערך למוחזק התרשמתי כי יש לתן בו אמון ועל כן יש מקום לאפשר לו למצות את ההליכים לקבלת מעמד, הגם שהיה ראוי לפעול בנדון טרם נעצר".

(ראו החלטת בית הדין מיום 6.10.14)