פלוני נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל

1.העורר נעצר ביום 3.5.2018, בחשד לתקיפת בת זוגו, מעשה שאירע, כנטען, ביום 1.3.2018.

2.העורר הובא להארכת מעצר , פעם ראשונה, ביום 4.5.2018 , והמעצר הוארך עד היום.

3.היום הוארך מעצרו פעם נוספת לשלושה ימים (החלטת בית משפט השלום, כב' השופט אלעד פרסקי, מיום כג אייר תשע"ח (8.5.18) בתיק מ"י 9327-05-18).

4.בית משפט קמא הסביר כי הצורך במעצר נוסף הוא כדי לאפשר את חקירת הילדים על ידי חוקרת ילדים ,שנעדרה ולא יכלה לבצע את החקירה בפרק הזמן עד היום.

5.הסנגור המלומד, עו"ד אשרף חסן, הפנה את תשומת הלב לפסק דין של בית המשפט העליון (בש"פ 1561/11), שבו לא השלים בית המשפט העליון עם אי התקדמות חקירה בשל ימי שבתון של אנשי מעבדה, וקבע כי אין זה סביר לשלול חירותו של אדם בשל כך.

6.מכל מקום, בדיון היום ביקשתי לבדוק האם באמת בוצעה החקירה של הילדים על ידי חוקרת הילדים, לפחות היום.

7.הוצג בפניי מסמך של שירות חקירת ילדים, אשר ממנו עולה כי אינם יכולים לבצע את החקירה, שכן האם מסרה במפורש שהילדים לא היו עדים לאירוע נשוא התלונה, ולא היו נוכחים בבית בעת הפגיעה , ולכן, החקירה לא תבוצע.

8.אכן, ב"כ המדינה, פקד רותם, הראתה לי מזכר, מיום 2.5.2018 , שבו אמרה האם שבעלה נגח בראשה ונשך את ילדיה, וציינה כי ילדיה היו עדים לתקיפה.

9.לתומי חשבתי, בתחילה, כי מדובר על תקיפה של האב כלפי ילדיו. אולם, אם מדובר בכך שהילדים הם "רק" עדים לאלימות בין שני ההורים (לטענת האם, בדבריה למשטרה ,מיום 2.5.18; אך, בניגוד לדבריה לחוקרת הילדים מיום 8.5.18), כי אז, אין הדבר מצדיק מעצר של העורר, שלא לדבר שיש לי ספק רב אם עדות הילדים יכולה לחול ביחסים שבין ההורים, למעט עדות ילדים על אלימות כלפיהם עצמם.